[מא, א]
בא ישמעאל וכו' מזרע המלוכה -
זה טעם אחד על מנת שהרגו יען שהיה מזרע המלוכה חשב כי לו מגיע הנשיאות. (טעם ב').

[מא, ב]
ויכו את גדליה וכו' אשר הפקיד מלך בבל בארץ -
שלכן הרג אותו, כי הוא נשלח ממלך בני עמון שהיה שונא למלך בבל ורצה שתהיה א"י תחת ממשלתו, ויכו וימת אותו, הם הכוהו וישמעאל גמר מיתתו בידיו.

[מא, ג]
ואת כל היהודים אשר היו אתו -
רצה לומר היהודים שהיו שם לצורך גדליה בעלי מלחמתו, ועל זה אמר: את גדליה, כי היהודים שגרו שם לא הרג, ואת הכשדים אשר נמצאו שם הרג כולם, ומפרש את בעלי המלחמה הכה, והכשדים היו כולם בעלי המלחמה, לכן אמר אשר נמצאו שם, ומהיהודים הרג רק בעלי המלחמה ויתר העם החיה.

[מא, ד]
ויהי ביום השני -
ישמעאל העלים את מיתת גדליה, ועל זה אמר: ואיש לא ידע והיה בדעתו למצוא עלילה שיאמר שהרגו בדין ובמשפט, וזה היה התחבולה שהרג השמונים איש, כמו שיתבאר.

[מא, ה]
ויבאו אנשים -
הוא רצה להעביר קול שגדליה הכה את האנשים היינו שצוה להרוג אותם על שהם מתאבלים על שריפת בית המקדש, כמו שאמר שהיו מגולחי זקן וקרועי בגדים, ועל שמוליכים מנחה ולבונה לבית ה' ורצה שיחשוב כל השומע שנבוכדנצר ציווה לגדליה להרוג את כל המתאבל על בית ה' ואת כל ההולך להקטיר שם.

[מא, ו-ז]
ויצא ישמעאל לקראתם הולך ובכה -
עשה את עצמם כבוכה ומתאונן על הפקודה הזאת שנתן גדליה להרג ההולכים לבית ה', ויאמר אליהם באו אל גדליהו כדי שיחשבו שהם נהרגים בפקודת גדליה, ובבואם תוך העיר שחטם אל תוך הבור, וכל זה עשה בפקודת גדליה.

[מא, ח]
ועשרה אנשים נמצאו בם -
והם בחשבם שגדליה ציווה להכותם על הלכם לבית ה', אמרו אל תמיתנו כי יש לנו מטמונים בשדה וניתן שוחד אל גדליה אם יחיה אותנו, ועל כן לא המיתם כדי שיחשבו שכל זה נעשה בפקודת גדליה, והיה כונתו אם להפיל אימה על הנותרים שיחשבו שנבוכדנצר מינה את גדליה לרצוח תמימי דרך המתאבלים על החורבן, ואם כדי שכולם ישמחו ויאשרוהו על שהרג את גדליה שרצח נפשות שלא במשפט, וזה שאמר -

[מא, ט]
והבור אשר השליך שם ישמעאל את פגרי האנשים אשר הכה ביד גדליהו -
שבאמת הכה אותם ביד גדליה ובפקודתו, רצה לומר שאמר כן שגדליה ציווה להכותם, הוא אשר עשה המלך אסא מפני בעשא, מודיע בזה מה החטא גורם, כי כבר התבאר (מלכים א' ט"ו י"ז) שבעשא בנה את הרמה לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה, היינו לעכב על ידי כך שלא יעלו ישראל לרגל, ועקר עליתם לרגל היה דרך מצפה כמו שאמר: (הושע ה') כי פח הייתם למצפה ושם עמדו גם כן צבאות אסא להגן על ההולכים לרגל וללחום נגד גדוד בעשא, ועשה את הבור להספיק מים לצבאותיו, ואם כן הבור הזה שנעשה לעזר להולכים לבית ה' עתה בעונות הדור הושלכו שם חללים ההולכים לבית ה'.

[מא, י]
וישב את כל שארית העם אשר במצפה -
מאלה ששבו לא"י (כנ"ל מ"ב י"א). ואת כל העם הנשארים מאלה שהיו בא"י מכבר אשר הפקיד נבוזראדן.

[מא, טז]
אשר השיב מאת ישמעאל -
כי בלכת ישמעאל נשארו עוד הרבה אנשים בסביבות מצפה והיה דעתם ללכת גם כן לארץ בני עמון אחרי ישמעאל ויוחנן השיבם מן הדרך, וגברים אנשי המלחמה אשר השיב מגבעון שלקח אתו ישמעאל ומצא אותם אצל גבעון.