[מה, א]
בכתבו את הדברים האלה על ספר -
למעלה (סי' ל"ו ב') ספר שה' ציווה לירמיה לכתוב על ספר את הדברים אשר דבר אליו על ישראל ועל כל הגוים, וגם לחז"ל שהדברים שעל ישראל הם מגלות קינות, הדברים שעל הגוים הם הנבואות המסודרות פה מן סי' מ"ו עד סי' נ"ב שהיו מסודרות לפני ירמיה בספר מיוחד כמו שאמר למעלה (כ"ה י"ג) והביאותי וכו' את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיה על כל הגוים, שכוון לנבואות דפה, ועל כן טרם שסדר הספר הזה יודיע מה שאמר לו ה' אל ברוך הכותב.

[מה, ג]
אמרת -
ברוך היה מכין את עצמם לנבואה ולא נחה עליו הרוח, ובעת כתב הנבואות על ספר היה לו צער כפול. באשר היה משרת את ירמיה רק לכתיבה, ולא חל עליו איזה הארה נבואיית כפי הראוי לאיש הרוח בעמדו לפני הנביא בעת יחול הנבואה עליו, ובשגם בהיותו כלי מסייע בהעלות דברי אלוהים על ספר הלא יתנבא גם הוא, כמו שהיה בבני הנביאים ומעשה דשאול יוכיח, ועל זה אמר: יסף ה' יגון על מכאובי. כי ראה שכ"ש שלא יזכה לזה בעת אחר, והנה יגעתי באנחתי על רוב ההכנות שעשה למצוא דבר אלהים, ובכל זאת מנוחה לא מצאתי שתנח עלי רוח הקודש.

[מה, ד]
כה אמר ה' -
אמר לו ה' תשובה על מחשבתו, הנה אשר בניתי אני הורס רצה לומר שהנבואה שתחול על הנביאים שלא בתורת שליחות רק להשלים את הנביאים בשפע קודש ובשכל טוב, זה לא יהיה רק בעת שהשכינה שרויה בישראל, לא בעת צרה שה' הורס הכל ומסלק שכינתו מן הקדש והמקדש ומן הארץ, ואיך -

[מה, ה]
אתה תבקש לך גדולות -
להשלים אותך השלמה גדולה על ידי הנבואה, וזאת תבקש לך לצרכך לא להיות שליח אל הכלל שכבר נשלם השליחות על ידי ירמיה, אל תבקש יותר ממה שאתן לך שתדבק בך השגחתי להצילך מן הרעה הכוללת שתבא, ואתה תוכל ללכת בכל המקומות ותהיה מושגח מה' ובצל כנפיו תחסה.