[מו, א]
אשר היה -
הנבואות שמכאן עד סי' נ"ב, נבא על הגוים שכבש נבוכדנצר.

[מו, ב]
למצרים -
נבואה שבסימן זה נבא על מצרים שהוכו מנבוכדנצר שתי פעמים, ועד פסוק י"ג נבא על מנת שהכה את חיל פרעה נכו על נהר פרת בשנה הרביעית ליהויקים.

[מו, ג]
ערכו -
יצייר במליצתו שמצרים לא יתחיל עוד לצאת למלחמה כלל, כמו שאמר (מ"ב כ"ד ז'): ולא הוסיף עוד מלך מצרים לצאת מארצו כי לקח מלך בבל מנחל מצרים עד נהר פרת, ואומר אליו שיערכו מגן וצנה ויגשו למלחמה, ומוסיף או על כל פנים.

[מו, ד]
אסרו הסוסים והפרשים -
יעלו עליהם לרכוב, והתיצבו בכובעים כאילו מתחילים לצאת, הגם שלא יגשו למלחמה עצמה, או על כל פנים מרקו הרמחים ולבשו הסריונות כמי שעושה תחילת ההכנה.

[מו, ה]
מדוע ראיתי המה חתים -
שיש לומר מורך לב, ויותר מזה כי נסוגים אחור, כמראה המורך בפועל, ויותר מזה שגם גבוריהם יוכתו באמת, ונסו וגם לא הפנו לראות אם יש רודף מרוב הפחד, מדוע היה זה?! משיב: יען מגור מסביב נאום ה' ה' הביא עליהם מגור ופחד.

[מו, ו]
אל -
אבל לחנם מנוס נסו, כי גם הקל ברגליו אל ינוס, והגבור לא ימלט על ידי גבורתו כי צפונה על יד נהר פרת כשלו, שתחת שהיה להם לברוח לצד דרום שהוא צד מצרים יברחו לצד צפון אל יד הנהר, שבא האויב מאחוריהם ולחצם אל יד הנהר ושם נפלו כולם, כי הנהר סגר בעדם את הדרך.

[מו, ז]
מי זה אשר כיאור יעלה -
שכמו שהיאור נילוס בעת יעלה יכסה את כל הארץ בריבוי מימיו כן כסה את עין הארץ בריבוי מחנותיו, וכנהרות יתגעשו מימיו, וכמו שהנהר המושך מימיו חדים ושוטפים כל אשר בדרכם כן היו אנשים גבורים שוטפים את כל הממלכות.

[מז, ח]
מצרים -
משיב מצרים הוא הרגיל לעלות כיאור,
והמאמרים מקבילים:
כיאור יעלה - ויאמר אעלה אכסה ארץ,
כנילוס שמכסה ארץ במים,
וכנהרות יתגעשו מימיו - (ויאמר) אובידה עיר ויושבי בה,
כנהר השוטף ומאבד הכל:

[מו, ט]
עלו -
ואני מצווה לכם שתעלו על הסוסים והרכב יתהוללו והגבורים יצאו, ועמהם יצאו עוזריהם כוש ופוט וכו', אבל -

[מו, י]
והיום ההוא לה' יום נקמה -
ועל כן נתן בלבם שיצאו למלחמה לקראת נבוכדנצר ואכלה חרב ושבעה מבשרם, ורותה מדמם, כי זבח גדול לה' מצייר כאילו ה' הכין זבח אל נהר פרת (שהיה דרכם לזבוח אל הנהר) והקדיש קרואיו עם כשדים לאכול ולשבוע.

[מו, יא]
עלי גלעד -
אחר מפלת פרעה רצה עדיין להתחזק בממשלתו שהיה לו בארץ סוריא עד עבר הירדן שגלעד היה ראש לממלכה זאת, ועל זה ימליץ שרצה לקחת צרי למכתו מגלעד ששם גדל הצרי, אבל לשוא הרבית רפואות על ידי סמים, אחר שתעלה אין לך, שכלה הליחות השורשי והבריאות, רצה לומר אי אפשר שתתחזק על ידי עמים אחרים אחר שנפלו מבחר גבוריך, כי -

[מו, יב]
שמעו גויים קלונך -
ולא יתחזקו להיות בעוזריך, וחוץ מן השמועה גם צוחתך בעצמך מלאה הארץ, כי גבור בגבור כשלו שהיה מהומה בין גבוריו והרגו זה את זה.

[מו, יג]
הדבר -
עתה ינבא על מה שהוכו שנית על ידי נבוכדנצר שבא אל ארץ מצרים להכותה:

[מו, יד]
הגידו -
תחלה יגידו במצרים שנבוכדנצר בא עליו, ואחר כך יכריזו במגדול ובנוף שהם ערי מבצר שיתיצבו במבצריהם ושם יכינו כלי נשק, וההכרזה תהיה שיעמדו במקומם ללחום על עריהם, לא שיצאו לקראת האויב כי כבר אכלה חרב סביביך.

[מו, טו]
מדוע -
שואל אבל מדוע נשטפו הגבורים ולא עמדו במלחמה בערי מבצר?!
משיב: לא עמד, מפני שה' הדפו.

[מו, טז]
ה' הרבה כושל, ועל ידי המכשול נפל איש אל רעהו שנעשה ביניהם מלחמה פנימיית ואחד הכשיל את חבירו, ועל ידי כך נתפזרו העמים עוזריהם, ויאמרו איש אל רעהו קומה ונשובה אל עמנו מפני חרב היונה היא חרב של נבוכדנצר.

[מו, יז]
קראו שם -
תחלה קראו ופרסמו שפרעה בא בשאון גדול ועם רב, ואחר כך קראו כי העביר המועד, שקבע מועד אחר שבו בזמן יבא, וה' אומר שלא יבא כלל.

[מו, יח]
חי אני כי כתבור בהרים -
שהר תבור הגם שיושב בין ההרים, והר הכרמל הוא סמוך לים, (כמו שאמר במס' שבת דף ל"ד) כדי שיניח חמה בראש הכרמל וירד לים ויטבול, זה שיעור בין השמשות ובכל זאת אי אפשר שיבא תבור בין ההרים שאצלו ושיבא הכרמל בים, כי ה' קבעו שלא ימוש ממקומו, כן פרעה הגם שהוא קרוב למקום המלחמה לא ימוש ממקומו ולא יבא.

[מו, יט]
כלי גולה עשי לך -
אולם לענין זה תמוש ממקומך שתצא ללכת לגולה כי נוף לשמה תהיה.

[מו, כ]
עגלה יפה פיה -
מצרים היו מכבדים ומעריצים את השור שיחסו לו אלהות, והוא עמד בנוף, וכשחרב נוף המיתו הכשדים את יראתם, ובזה ממשיל מצרים לעגלה יפיפיה שהוא העגל שעבדו לו, שהיו בוחרים שיהיה יפה מאד, ובא לו הקרץ והשחיטה מצפון מעם כשדים.

[מו, כא]
גם שכיריה -
ועל פי זה ממשיל גם המלכים שהיו לוחמים מלחמותיהם בשכר והיו עוזרים מצרים כעגלי מרבק, שהיו גם כן כעגלים שעמדו להתפטם שם מטוב ארץ מצרים, ואחר מפלת העגלה שהיא מצרים גם המה הפנו ללכת לארצם ונסו ולא עמדו, כי בא גם עליהם יום אידם וגם עת פקודתם בעבור עונותיהם.

[מו, כב]
קולה -
ציור הנחש הוא שהיו לו רגלים ונקצצו על ידי חטאו, ובזה מצייר את מצרים שקצצו את רגליהם לבל יוכלו ללכת ממקומם חוץ לארצם, כי בחיל ילכו האויבים והחיל באו לה בקרדומות לקצץ רגליהם, ועם ציור הקרדומות יתפוס המליץ ציור אחר מה שעושים עם הקרדום שבו חוטבים העצים, ועל זה אמר כחוטבי עצים, ועל פי זה יצייר ארץ מצרים כיער, שבאים בקרדומות לכרתו, ואומר כי -

[מו, כג]
כרתו יערה נאום ה' -
רצה לומר שחוטבי עצים האלה והקרדומות הם כרתו את יערה כי לא יחקר והוא עצום מאד, כי רבו, והגם שלא יחקר בכל זאת כרתוהו כו', כי החוטבי עצים שבאו רבו מארבה ואין להם מספר, והיה בידם לחטוב את היער כולו.

[מו, כד]
הבישה בת מצרים -
ואחר זה נשאר לה בושה גדולה כי נתנה ביד עם צפון להיות עבדים לעם צפון.

[מו, כה]
אמר ה', הנני פוקד אל אמון מנא -
שהיה שם מושב העבודה זרה אמון, ועל פרעה שנלקח ארצו, ועל מדינת מצרים ויתר אלהיה ויתר מלכיה. ואחר כך יפקוד שנית על פרעה, שנלחם שנית ונובכדנצר הרג אותו, וזה שאמר -

[מו, כו]
ונתתים ביד מבקשי נפשם להרגם -
ואחרי כן תשכן כימי קדם כמו שאמר ביחזקאל שזה היה אחר ארבעים שנה שאז כלתה מלכות בבל.

[מו, כז]
ואתה אל תירא עבדי יעקב -
אחר שאמר שמצרים תשכון כימי קדם וזה היה כשמלך כורש, אומר שגם יעקב לא יירא ואל תחת ישראל הגדולים כי הנני מושיעך וכו', וכבר התבארו פסוקים אלה למעלה סי' למ"ד.

[מו,כח]
אתה אל תירא -
הגם שבעת כבש נבוכדנצר את מצרים נהרגו כל בני ישראל שהיו במצרים (כנ"ל סי' מ"ג מ"ד) בכל זאת אתה כלל יעקב לא תירא כי ישארו אלה שנפוצו בין יתר העמים חוץ ממצרים, שהגם שאעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שם אותך לא אעשה כלה ויסרתיך ביסורים רק למשפט כפי עונך כדי שלא אנקך ותקבל עונש עונך לכלא פשע ולהתם חטאת.