[נב, ב-ד]
ויעש הרע -
כבר פירשתי מ"ב כ"ד, שהרע היה מה שלא שמע לדברי ירמיה ומה שעבר על השבועה שנשבע לנבוכדנצר וזה היה כי על אף ה' הייתה וכו' כי הדור היו רשעים ולכן סבב שמרד במלך בבל.

[נב, ז]
ותבקע העיר -
על ידי הרעב בקעו העם לצאת אל מלך בבל כנ"ל ל"ט ועל ידי זה נכנסו כשדים וישבו בשער התוך, ועל ידי זה וכל אנשי המלחמה יברחו, או שזה הבקעה אחרת שבקעו אנשי המלחמה לצאת דרך שער, כנ"ל למעלה ל"ט:

[נב, ט]
וידבר אתו משפטים -
עי' מ"ב כ"ה ו'.

[נב, יב]
בעשור לחדש -
ובמלכים שם בשבעה לחדש, ופירשתי שם שבשבעה בא נבוזראדן לירושלים ובעשור עמד לפני מלך בבל וצוה לשרוף הכל.

[נב, יח]
לקחו -
זה לקחו חיל כשדים לעצמם.

[נב, יט]
ואת הספים ומזרקות וסירות וכפות -
שהיו של כסף או זהב לקח רב טבחים אל אוצר המלך.

[נב, כב-כג]
וכתרת עליו -
הסתירה שיש בין כתובים דכאן לכתובים של מלכים פירשתי מ"א ס"ז.

[נב, כה]
ושבעה אנשים -
ובמלכים וה' אנשים ושם פירשתי.

[נב, כח]
זה העם אשר הגלה -
עי' מלכים ב' כ"ד פסוק י"ד הארכתי בזה.

[נב, לא]
בעשרים וחמשה -
ובמלכים אמר בעשרים ושבעה, ופירשתי שבכ"ה בחדש הוציאו מבית כלא ובעשרים ושבעה נשא ראשו בגדולה וכבוד.

[נב, לג]
ושנה את בגדי כלאו -
יש הבדל בין ויחלף שמלותיו דגבי יוסף שהוא שלבש בגדים אחרים נקיים ונאים, ובין ושנה, שהמשנה אינו מחליף הדבר בדבר אחר רק משנה דבר זה עצמו, כי גם בבית כלא לא לבש בגדים צואים, רק היה עליהם סימן גנאי ושינה סימן זה עצמו לשבח, ששרי המלך היו נכרים בבגדיהם מאיזה מדרגה הוא בכבודו ומעלתו, ושם לו על בגדים שלבש בכלא אות הכבוד ובבגדים אלה עצמם אכל לחם לפניו, שיזכור תמיד את הטוב אשר עשה לו, שמבית סורים יצא לשולחן המלך.

סכום פסוקי של ספר ירמיה אלף ושלש מאות וששים וחמשה, וסימנו אנכי אשמח בי-ה ו-ה, וחציו ויאמר חנניה וגו' (כ"ח י"א), וסדריו שלשים ואחד, וסימנו חסד אל כל היום, מספר הקאפיטול' חמישים ושנים וסימנו אודה ה' בכ"ל לבב.