פסוק ב
דרש נא. עתה דרש בתפלה בעבורינו אל ה'
ככל נפלאותיו. כמו כל הנפלאות הרגיל לעשות מאז
ויעלה. ויסתלק מעלינו:

פסוק ד
הנני מסב. אסבב מכם את כלי המלחמה לתתם אל מלך בבל וגו' ר"ל לא תצליחו עם כלי המלחמה כאלו הם לקוחים ממכם ונתונים בידם להלחם עמהם
ואספתי. אני אכניס את הכשדים אל העיר ולא תוכלו למנעם:

פסוק ה
ונלחמתי. ר"ל אגביר הכשדים עליכם כאלו אני נלחם עמכם
ביד נטויה. אחז במשל מגבור הנלחם ונוטה ידו מול האויב:

פסוק ו
את יושבי העיר. וחוזר ומפרש ואת האדם ואת הבהמה
בדבר. ר"ל ההכאה תהיה שימותו בדבר גדול:

פסוק ח
נותן לפניכם. ר"ל מפרש אני לפניכם באיזה ענין תמצאו חיים ובאיזה ענין תשיג אתכם המיתה:

פסוק ט
בחרב וגו'. ר"ל באחד מאלה
ונפל. ישכון אל הכשדים להיות סר למשמעתם
וחיה. ישאר חי וירויח נפשו כאלו שללה לעצמו מיד ההורגים:

פסוק י
שמתי פני. שמתי מחשבותי בעיר הזאת להרע לה וגו':

פסוק יא
ולבית מלך יהודה. מוסב על מלת תאמר האמור בתחילת הענין וכאומר ולבית וגו' תאמר שמעו וגו':

פסוק יב
דינו לבוקר. הוא ענין דרך זירוז
גזול. הנגזל
עושק. הגזלן העושק את הזולת
כאש חמתי. ר"ל כמו האש כשיוצאת הולכת ושורפת מעצמה כן תבער בהם חמתי ולא ימצא מי יכבנה ר"ל אין מי ימחה בידי
מפני רוע מעלליכם. מוסב על ובערה:

פסוק יג
הנני אליך. הנה אני אליך להצר לך אתה ירושלים היושבת בתוך העמק כי סביב ירושלים בסמוך לה היה עמק והיא על ההר ממעל
צור המישור. היושבת על הצור אשר במישור
מי יחת עלינו. מי ירד עלינו למלחמה, ומי וגו' כאומר הלא העיר בצורה וחזקה ומי יערב לבו לגשת אלינו למלחמה ומי יכבוש אותה:

פסוק יד
ופקדתי. אשגיח עליכם להשיב כגמול מעשיכם
ביערה. הם ערי יהודה
ואכלה. תשרף הכל: