פסוק ב
אתה ועבדיך. גם אתה שמע גם עבדיך וגו' ישמעו
בשערים האלה. שערי בית המלך:

פסוק ג
גזול. הנגזל
עושק. הגזלן
אל תונו. זהו אונאת דברים של עגמת נפש
אל תחמוסו. אל תעשו להם חמס וזהו עושק הממון:

פסוק ד
ובאו. אז יבואו בשערי הבית וגו'
לדוד. ר"ל מי מזרע דוד ישב על כסאו למלוך על ישראל
ברכב. במרכבה הראוי למלך
ובסוסים. המושכים את הרכב
הוא וגו'. גם הוא יבוא בשערי הבית הזה גם עבדיו ועמו יבואו עמו:

פסוק ה
כי לחרבה וגו'. ואין מי יבוא בשעריו:

פסוק ו
גלעד אתה לי. אם אמנם אתה בעיני כגלעד אשר כל ארץ סיחון ועוג וכל הבשן היו נקראים על שמה כמ"ש ויבואו וגו' אל ארץ הגלעד (יהושע כב) כי כן הוא ציון וירושלים מקום בית המלך כי היא העיר החשובה שבכל ארץ ישראל ולתוספת ביאור אמר ראש הלבנון ר"ל ראש לכל ארץ ישראל הנקראת בשם לבנון כמ"ש ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ד)
אם לא. הוא ענין לשון שבועה כאדם האומר אם לא כן הוא יהיה כזאת וכזאת וגזם ולא אמר וכן אם לא בתים רבים (ישעיה ה) ור"ל עם כל החשיבות הריני נשבע שאשים אותך כמדבר וכערים אשר לא נתיישבו מעולם:

פסוק ז
וקדשתי. אזמין עליה אנשים משחיתים כל איש יהיה עם כלי מלחמתו
וכרתו. ר"ל יהרגו השרים והגבורים ולפי שאמר ראש הלבנון אמר לשון הנופל בעצי היער:

פסוק ח
על העיר. סמוך להעיר
על מה. בעבור מה:

פסוק ט
ואמרו. רעיהם ישיבום לומר על אשר עזב וגו':

פסוק י
אל תבכו למת. אין ראוי לבכות על מי מהמלכים שמת בארצו ונקבר בקברי אבותיו
ואל תנודו לו. כן דרך המקונן להניע בראשו דרך אבל וצער
בכו בכו להולך. אבל בכו על ההולך מארצו בשבי ובמקרא שלאחריו יפרש מי הוא
כי לא ישוב. על כי לא ישוב עוד לארצו ולא יראה ארץ מולדתו כי שם בגולה ימות ויקבר:

פסוק יא
כי כה. כי כן אמר ה' על שלום וגו' והוא צדקיה וכן נקרא (בד"ה א' ג) ובדרז"ל
המולך וגו'. לפי שלא בא לו המלוכה מפאת יכניה שמלך לפניו כ"א מפאת יאשיהו אביו לכן אמר המולך תחת יאשיהו אביו
אשר יצא בשבי. לבבל:

פסוק יג
הוי בונה. יש להתאונן על זה שבנה ביתו בלא צדק ועליות הבית בנה בלא משפט כי עבד ברעהו חנם כי לא הקדים לו שכרו ואף אחר העבודה לא נתן לו שכר פעולתו ועל יהויקים הוא אומר כמפורש בסוף הענין:

פסוק יד
בית מדות. ר"ל מדות גדולות וכן אנשי מדות (במדבר יג)
מרויחים. להיות ריוח גדול בין חדרי העליה שיכנס שם הרוח בימי הקיץ
וקרע לו חלוני. כדי להתענג ברוח היום בזמן החום פתח לעצמו חלונות רבות בביתו
וספון בארז. והיה מכסה הבתים בלוחות ארז
ומשוח בששר. ועל הלוחות היה מושח בטיח ששר והוא מין צבע:

פסוק טו
התמלוך. וכי סבור אתה שתמלוך לזמן מרובה אשר אתה מתערב ונאחז בעצי ארזים לשבת בהם על שהם מתקיימים לזמן מרובה ור"ל למה לך בית חזק כ"כ וכי תשב בו לאורך ימים
אביך. הוא יאשיהו
הלא אכל ושתה. יתכן שהיה יהויקים מסגף עצמו במאכל ומשתה ועשה הרע בחושבו שהסגוף יכפר על רעתו ולזה אמר הלא אביך התענג במאכל ומשתה ועשה משפט וצדקה ובעבור זה היה טוב לו כי לא עשה הרע ולא היה לו צורך אל הסגוף:

פסוק טז
דן. היה דן דין עני ואביון ובעבור זה היה טוב לו כי הלא זהו הדעת אותי כי בזה מדבק במעשי לרחם על העניים כמוני:

פסוק יז
כי אין עיניך. ר"ל אבל בסגוף שלך אין נחת כי אין מחשבתך כ"א על חמדת הממון ולסגף עצמך למען תכופר העבירה ולעשותה שוב
ועל המרוצה לעשות. ר"ל לרוצץ דלים ואביונים:

פסוק יח
לא יספדו לו. כאשר ימות לא יספדו עליו קרוביו לומר הוי כי אחי היה וקרובותיו לא תספדנה לומר הוי כי הייתי לו לאחות
הוי אדון. עבדיו לא יספדו לומר הוי כי אדון היה לנו הוי על הודו והדרו ר"ל על מלכותו שאבדה ממנו במותו:

פסוק יט
קבורת חמור יקבר. ר"ל שכמו שלא יקבר החמור כשימות בדרך אבל יעזבוהו שם כן יהיה ענין יהויקים כי יוליכוהו בגולה וימות בדרך ויהיה לו קבורה כמו שיש אל החמור ר"ל כמו שאין לחמור כן לא יהיה לו
סחוב והשלך. יהיה מגורר ומושלך להלן לשערי ירושלים מחוץ להם ולא יקבר כלל:

פסוק כ
עלי הלבנון. עלי על הר הלבנון וצעקי למען יהיה נשמע הקול למרחוק
ובבשן. על הר בשן הרימי את קולך וצעקי בכל עבר ובכל צד
כל מאהביך. העכו"ם שהיו לך לעזרה והם אשור ומצרים גם המה נשברו על ידי נ"נ ומעתה לא תמצא עוזרים:

פסוק כא
בשלותיך. עוד היית יושבת בשלווה דברתי אליך לשוב אלי ואתה אמרת לא אשמע
זה דרכך. כן דרכך מאז בחרתיך לי לעם כי מעולם לא שמעת בקולי:

פסוק כב
כל רועיך. אשור ומצרים שהיו רועים ומנהיגים אותך ישבר אותם הרוח ועל נ"נ יאמר כי הוא ישברם
ומאהביך. הם אשור ומצרים וכפל הדבר במ"ש
כי אז. כאשר ילכו המה בשבי תבושי מכל רעתך אשר עזבת את ה' ובטחת עליהם:

פסוק כג
יושבת בלבנון. אתה ישראל היושבת בלבנון וחזר ופירש מקוננת בארזים ר"ל יושבת בבתי עצי ארזי לבנון
מה נחנת. מהו החן אשר תמצא בזה בבוא לך מכאובים וחיל כיולדה ר"ל וכי בעבור זה תמצא חן בעיני האויב:

פסוק כד
חותם. טבעת כמו שחותמין בו אגרות הנתון תמיד על יד הימין ואין מזיזה ממנה ואחז במשל בדרך הנהוג בבן אדם
משם אתקנך. עכ"ז אסיר אותך מן היד ולפי שהמשילו לטבעת שחותמין בו אמר לשון הנופל בטבעת ור"ל אף שאתה מזרע דוד מ"מ אעזבך:

פסוק כה
ונתתיך ביד וגו'. כפל הדבר פעמים רבות במ"ש להגדיל הענין ולהפחידו:

פסוק כו
והטלתי אותך. אשליך אותך
אשר ילדתך. אשר גדלה אותך ללכת בדרך הרעה:

פסוק כז
ועל הארץ. ואל הארץ
מנשאים את נפשם. מצפים ומרוממים ומבטיחים את נפשם
שמה. ר"ל לא כן יהיה כי לא ישובו שמה:

פסוק כח
העצב נבזה וגו'. וכי זה כניהו דומה הוא לצורה נבזה ומפוצץ וכי הוא ככלי שאין בו צורך ומדוע א"כ הוטלו מארצם הוא וזרעו וגו'
אשר לא ידעו. עד הנה:

פסוק כט
ארץ ארץ ארץ. ר"ל ארץ שהיתה ארץ מיוחדת בכל הארצות ועולה על כולן:

פסוק ל
האיש הזה. הוא כניהו
ערירי. שיהיה ערירי ר"ל נשחת ונחרב ולתוספת ביאור אמר שיהיה גבר אשר לא יצלח בכל ימיו כי בימיו לא יצלח איש מזרעו לשבת על כסא המלוכה ולמשול ביהודה כי כשגלה הוא לא נתנה המלוכה לזרעו כ"א לצדקיהו דודו ולא היה לזרעו ממשלת מה בימיו אבל לאחר מותו היה ממשלה לזרובבל שהיה מזרעו: