פסוק ג
ושלחתם וגו'. בימי יהויקים אמר לו כשימלוך צדקיהו ישלח המוסרות והמוטות אל המלכים האלה על ידי המלאכים הבאים אל צדקיהו (ואולי בא להתיעץ שימרדו כולם במלך בבל):

פסוק ד
וצוית אותם. את המלאכים תצוה להגיד אל אדוניהם:

פסוק ה
אנכי עשיתי וגו'. ואם כן הכל שלי המה
ונתתיה. לכן בידי לתתה לאשר ישר בעיני:

פסוק ו
הארצות האלה. של המלכים אדוניכם
עבדי. ר"ל עושה שליחותי בדבר זה
את חית. ארז"ל שרכב על ארי וקשר תנין בראשו:

פסוק ז
בנו. זה אויל מרודך
בן בנו. זה בלשאצר
עת ארצו. זמן חורבן ארצו בימי דריוש המדי
גם הוא. כמו שבא עת חורבן ארצות המלכים שהחריב נ"נ:

פסוק ח
אשר לא יעבדו אותו. אשר לא ירצה לעבדו ברצונו
ואת אשר וגו'. אשר לא יקבל עליו מעצמו עול שעבוד וכפל הדבר במ"ש
אפקוד. אשגיח עליהם בהבאת חרב וגו'
עד תומי. עד כלותי אותם ביד נ"נ:

פסוק ט
אל נביאיכם. הנביאים שלכם המנבאים לכם בשקר
ואל קוסמיכם. השואלים בקסם והוא מין כשוף
ואל חלומותיכם. המגידים עתידות על ידי שאלת חלום
ואל עונניכם. גם הוא ענין כשוף כמו מעונן ומנחש (דברים יח)
ואל כשפיכם. העוסקים בשאר מיני כשוף
לא תעבדו. רצה לומר לא יתחזק עליכם להיות לו לעבדים:

פסוק י
למען הרחיק אתכם. ר"ל הם יועילו למען הרחיק וגו' כי כשתקבלו עליכם השעבוד תשבו בארצכם ותעלו המס אבל כשתלחמו עמו ויגבר עליכם יוליך אתכם בשבי אל ארץ מרחוק
והדחתי. רצה לומר אני אהיה בעזרתו ואדיח אתכם ממקומכם ותהיו אבודים:

פסוק יא
והנחתיו. ישכון במנוחה על אדמתו
ועבדה. יעשה עבודת האדמה בחרישה וזריעה וישב בה ויאכל מלחמה:

פסוק יב
וחיו. תשארו חיים:

פסוק יג
אל הגוי. על הגוי
אשר לא יעבוד. אשר לא יקבל עליו מעצמו עול השעבוד:

פסוק יד
לא תעבדו. רצה לומר לא יתחזק עליכם להיות לו לעבדים:

פסוק טו
למען הדיחי אתכם. הם יועילו למען הדיחי אתכם בשבי ושם תאבדו אתם והנביאים אבל כשתקבלו עליכם עול שעבוד תשבו בארצכם ותעלו המס:

פסוק טז
הנה כלי בית ה'. אשר הובאו לבבל עם גלות יכניה
מושבים. יהיו מושבים מהרה מבבל לירושלים:

פסוק יז
למה וגו'. כי כשלא תקבלו עול שעבוד יכבוש את עיר ויחריבה:

פסוק יח
יפגעו נא בה'. יתפללו עתה לה' לא על השבת הכלים אלא לבל יבואו לבבל הכלים הנותרים מה שלא לקח כשגלה את יכניה:

פסוק יט
אל העמודים. על עמודי הנחושת ועל ים הנחושת וגו':

פסוק כ
בגלותו. בעת שגלה לבבל עם יכניה ואת כל שרי יהודה וירושלים:

פסוק כא
כי כה אמר ה' וגו'. בעבור שארכו הדברים באמרו אשר לא לקחם וגו' אמר שנית כי כה אמר ה' וגו' וכן דרך המקרא:

פסוק כב
עד יום פקדי אותם. עד הזמן שאזכור אני בהם והוא בימי כורש ואז אעלה אותם משם ואשיב אותם אל המקום הזה: