פסוק א
בראשית ממלכת צדקיה. שנה הראשונה למלכו
בשנה הרביעית. רצה לומר לשנות השמטה וא"כ היתה שנת השמטה בד' למלכו והוא מלך י"א שנים ואם כן כלו בשנת השמטה וכן ארז"ל שנחרב הבית במוצאי שביעית:

פסוק ב
שברתי את עול. ר"ל לא ימשול ולא יעבוד עוד באחרים:

פסוק ג
בעוד. בסוף שתי שנים:

פסוק ד
כי אשבור וגו'. ויצאו א"כ חפשי לארצם באין מוחה:

פסוק ו
ויאמר ירמיהו. בעבור שארכו הדברים באמרו לעיני הכהנים וגו' אמר שנית ויאמר ירמיהו וגו'
אמן. יאומן דבריך
יקם ה'. מי יתן ויקם ה' וגו' וכפל הדבר במ"ש
אשר נבאת. אמר לפי דבריו שאמר שבנבואה דבר אבל האמת היה שבדא מלבו:

פסוק ז
אך שמע נא. ר"ל מה שאמרתי אמן וגו' הוא בעבור כי גם אני מתאוה שכן יהיה כי טוב הוא אך עתה שמע דברי שאין מקום להאמין לך יותר ממני על שאתה מתנבא לטובה ואני לרעה
באזניך ובאזני כל העם. כאומר לא בסתר אדבר כי אם בפניך ובפני כולם:

פסוק ח
הנביאים וגו'. רצה לומר וזהו דברי הנה הנביאים אשר נבאו מעולם לרעה כמוני היום
אל ארצות. על ארצות:

פסוק ט
הנביא. ר"ל הנה הנביא אשר סתר דבריהם ונבא לשלום כמוך היום
בבוא דבר הנביא. בעת בוא דבר הנביא המתנבא לשלום אז היה נודע הנביא ההוא אשר שלחו ה' באמת אבל לא האמינו לו מיד על כי ניבא לטובה וכן אין מקום להאמין לך יותר ממני:

פסוק י
את המוטה. מן המוטות שנתן על צוארו בדבר ה' כמ"ש למעלה ויתכן שעדיין לא שלחם אל המלכים האמורים למעלה או שנשאר אחת על צוארו כנגד מלך יהודה ואותה לקח חנניה
וישברהו. שבר הקשר שהיה במוטה ולכן אמר בלשון זכר:

פסוק יא
וילך וגו'. כי פחד ממנו להשיב לו דבר מעצמו:

פסוק יג
מוטות עץ שברת. כי באמרו ככה אשבור וגו' מעל צואר כל הגוים הרי הוא כאלו שבר כל המוטות
ועשית. אתה תעשה במקומן מוטות ברזל החזקים מן העץ ר"ל על ידי השבירה והכחשת דבר ה' יוגדל הקצף ויחזיק עולו עוד יותר:

פסוק טו
על שקר. על הבטחת שקר:

פסוק טז
לכן. הואיל ונבאת בשקר לכן אגרשך מעל פני האדמה השנה ההיא תמות
אל ה'. כמו על ה' ר"ל דברת בעבור ה' דבר המוסר ממנו מה שלא אמרה:

פסוק יז
בחדש השביעי. ארז"ל שמת ער"ה וצוה לבניו שיקברוהו אחר ראש השנה והיא בשנה האחרת והעלימו יום מיתתו כדי לעשות נבואת ירמיה שקר: