פסוק א
שנית. פעם שנית בדבר ענין הגאולה העתידה
והוא עודנו. כשבא לו הנבואה ההיא היה עדיין כלוא בחצר המטרה
לאמר. מוסב על ראשית המקרא ויהי דבר ה' וגו' לאמר:

פסוק ב
עושה. המגדלה והמרוממה ועל ירושלים יאמר שזכר למעלה וקצר בדבר המובן
יוצר אותה. המחדש אותה להכינה עד עולם
ה' שמו. ר"ל והוא מורה שהכל בידו:

פסוק ג
קרא אלי. להודיע לך הגאולה העתידה ואשיב לך
גדולות. נחמות גדולות וחזקות שלא ידעתם:

פסוק ד
על בתי העיר הזאת. רצה לומר בתי השרים ויתר העם
הנתוצים. אשר המה עתה נתוצים בעבור לעשות מאבניהם סוללות מבפנים לעלות עליהם להלחם מול הכשדים
ואל החרב. ר"ל וינתצו אותם בחרב והוא שם כלי עשוי לשבר בו וכן ומגדלתיך יתוץ בחרבותם (יחזקאל כו):

פסוק ה
באים להלחם. ר"ל כי לא יאבו לקבל עליהם עול שעבוד והמה באים להלחם עם הכשדים והיא סבה למלאות הבתים ההם את פגרי האדם וגו'
ואשר. ועל אשר הסתרתי פני מן העיר בעבור רעתם ולכן ימלא הבתים מפגרי המתים:

פסוק ו
הנני מעלה לה. הנה אעלה רפואה להעיר הזאת וירפאו גם אנשיה ר"ל העיר תבנה ואנשיה ישובו לה
וגליתי. אגלה להם שלום רב ומתקיים:

פסוק ז
והשיבותי. אשיב לארצם את שבי יהודה ואת שבי ישראל
ובניתים. רצה לומר יהיו מושפעים מטובה והצלחה כמאז:

פסוק ח
וטהרתים. ר"ל אמחול עוונם ויהיו מטוהרים מטומאת העון
וסלחתי וגו'. כפל הדבר במ"ש
פשעו בי. מרדו בי:

פסוק ט
והיתה לי. הדבר הזה תהיה לי לפרסום ששון ולתהלה לכל הגוים השומעים הטובה אשר אעשה לישראל כי כולם ישמחו בתשועת ישראל ויהללו ויפארו את ה' על כי אז יכירו האמת שה' הוא האלהים
ופחדו ורגזו. ישראל יפחדו וירעדו מחטא עוד בעבור כל הטובה וגו' ר"ל יפחדו לחטוא שלא יאבדו הטובה המרובה
עושה לה. ר"ל לירושלים:

פסוק י
חרב הוא. ר"ל עד עולם יהיה חרב ושמם מבלי ימצא שם אדם ובהמה
בערי יהודה. לתוספת ביאור יפרש עתה מה הוא המקום ואמר בערי יהודה וגו'
הנשמות. אשר הם שוממות מבלי אדם עובר שם ומבלי אדם יושב בהם:

פסוק יא
קול ששון. מוסב על המקרא שלפניו לומר עוד ישמע במקום הזה קול ששון וגו'
קול חתן. קול שמחת חתן
כי לעולם חסדו. כי עד עולם יעשה חסד
מביאים. והמה יהיו מביאים קרבן תודה בבית ה' הבא על הנס
כי אשיב. אל ארצם אשיב את שבותם להיות בטובה כמאז:

פסוק יב
במקום הזה. הוא ירושלים
ובכל עריו. בכל ערי ישראל
נוה רועים. בכל המקומות יהיו מדורי רועים המרביצים צאן כי יתרבו צאנם מאד:

פסוק יג
בערי ההר. בערים העומדים על ההר ובעמק ובפאת הדרום
עוד תעבורנה. ר"ל כ"כ יתרבו הצאן עד שלא יספיקו בעליהם למנותם בעצמו ויעמיד מונה במקומו להעביר הצאן לפניו למנותם:

פסוק טו
אצמיח לדוד. מזרעו אצמיח צמח צדקה זהו מלך המשיח והוא יעשה משפט וצדקה:

פסוק טז
וזה אשר יקרא לה. וזה השם אשר יקרא המקום לירושלים
ה' צדקנו. ה' יצדיק אותנו בזמן קיומה:

פסוק יז
איש יושב. ר"ל איש מזרעו יושב על כסא המלוכה:

פסוק יח
ולכהנים הלוים. הכהנים בני לוי
לא יכרת. לא יהיה נכרת מהם איש מלפני מלהיות מעלה עולה וגו'
כל הימים. ר"ל כל הימים לא יהיו נכרתים כי עד עולם תהיה העבודה בהם:

פסוק כ
אם תפרו. אם תוכלו להפר את בריתי אשר העמדתי אל היום וגו'
ולבלתי. ולבל יהיו יומם ולילה בעת שקבעתי להם והוא כפל ענין במלות שונות:

פסוק כא
גם בריתי. אז גם בריתי תופר עם דוד לבל היות לו בן מולך על כסאו וגם תופר הברית עם הכהנים בני לוי המשרתים אותי לבל ישרתו עוד ור"ל כמו שאין בידכם להפר הברית שעם היום והלילה כן א"א שיופר הברית שעם דוד ושעם הכהנים:

פסוק כב
אשר לא יספר. ר"ל כמו אשר לא יספר כוכבי השמים ולא יומדד חול הים בעבור רוב הכמות כן ארבה בכמות את זרע דוד והכהנים מבני לוי:

פסוק כד
שתי המשפחות. משפחת דוד ומשפחת אהרן הכהן
וימאסם. הנה עתה מאס בהם
ואת עמי ינאצון. וגם ימאסון את עמי ר"ל אומרים שמאסתי בהם לבל היות עוד גוי לפני שתי המשפחות האלה כי מאס בכולם ועוד לא ימלוך עליהם מי ממשפחת דוד ולא יכהנו בהם משפחת אהרן והם לא יהיו עוד נקראים בני עמם כי תתפרד החבילה:

פסוק כה
אם לא בריתי. אם לא יתקיים הברית שעם היום והלילה אם יהיו חוקות והנהגות שמים וארץ כאלו לא שמתי להיות בטלים מחוק הנהגתם:

פסוק כו
גם זרע יעקב. אז אמאס גם זרע יעקב ודוד עבדי לבלי קחת מזרעו מושלים על זרע אברהם וגו' ור"ל כמו שלא יבטל זמן היום והלילה וחוקות השמים והארץ כן לא אמאס זרע יעקב ודוד וה"ה לזרע אהרן ולקצר לא זכרו ומאליו יובן
כי אשיב. ר"ל וזהו יהיה כאשר אשיב לארצם את בני השבי וארחם עליהם אז תשוב המלוכה לזרע דוד: