פסוק ב
תפל נא. בקשו ממנו להתפלל בעדם אל ה'
כאשר עיניך ראות אותנו. שאנחנו מתי מספר:

פסוק ג
ויגד לנו. ר"ל התפלה תהיה שיגיד לנו את הדרך וגו' אם ללכת למצרים או להשאר כאן
ואת הדבר וגו'. כפל הדבר במ"ש:

פסוק ד
שמעתי. קבלתי אמריכם והנני מתפלל
אתכם. ר"ל על שאלתכם
לא אמנע. מבלי להגידה
דבר. שום דבר:

פסוק ה
והמה. השרים והעם
לעד אמת ונאמן. ר"ל המקום יהיה בנו לעד אמת שקבלנו על עצמנו לעשות כפי שתאמר לנו בשמו ויהיה נאמן עלינו להפרע מאתנו אם לא ככל הדבר וגו' כן נעשה:

פסוק ו
אם טוב. בין שיהיה הדבר טוב בעינינו בין שיהיה רע בעינינו נשמע בקול ה'
למען. בעבור זה ייטב לנו כאשר נשמע בקולו:

פסוק ז
ויהי מקץ. מעת ששאלו ממנו לחלות פני ה':

פסוק י
ובניתי אתכם. ר"ל יפרו וירבו בה ולא יגלו עוד ממנה
ונטעתי. הוא כפל ענין במ"ש
כי נחמתי. חשבתי מחשבה אחרת על הרעה שעשיתי להם כי לא אוסיף עוד להרע להם:

פסוק יא
אשר אתם יראים מפניו. ר"ל הדבר אשר אתם יראים מפניו והוא מהריגת גדליה כמ"ש למעלה
ממנו. מן הדבר ההוא לא תיראו כי נ"נ לא ירע עמכם בעבור זה
ולהציל אתכם. לבל יוכל להרע עמכם:

פסוק יב
ואתן. ועוד אתן אתכם לרחמים לפניו וירחם אתכם
והשיב אתכם. ר"ל הגולה מעמכם לבבל ישיבם מרצונו אל ארצם:

פסוק יג
לבלתי שמוע. ר"ל ואם גם עתה אחר ששמעתם דבר ה' לא תשבו פה ותמאנו לשמוע דבר ה':

פסוק יד
לאמר. כי תאמרו נבא למצרים אשר שם לא נראה מלחמה כי בהיותכם פה תפחדו ממלחמת הכשדים
וקול שופר. הדרך לתקוע במלחמה בשופרות
לא נרעב. לא כמו בכאן שהרעב מתמיד
ושם נשב. ולא נהיו גולים משם:

פסוק טו
ועתה. הואיל וכן תאמרו לכן שמעו וגו'
שום תשימון. אם תחשובו לבוא שמה מדעת ומרצון
ובאתם. ר"ל וכן תעשו בפועל לבא שמה ולגור בה:

פסוק טז
אשר אתם יראים. הוא חרב הכשדים
שם ידבק אחריכם. יהיה דבוק בכם ללכת אחריכם שם ולתוספת ביאור אמר מצרים
ושם תמותו. בחרב וברעב:

פסוק יז
ויהיו כל האנשים. כל החפצים ללכת שמה כולם ימותו איש לא נעדר ולא ישאר שארית מה לפי גודל הרעה שאביא עליהם:

פסוק יח
כאשר נתך. כמו שנשפך אפי וגו'
לאלה. כולם יאמרו בשבועתם אם עשיתי כזאת אהיה כמו אלה הבאים למצרים
ולשמה. כולם יתמהו על גודל מפלתכם
ולקללה. המקלל את מי יתלה הקללה בכם לומר שיהיה מקולל כמותכם
ולחרפה. כולם יחרפו אתכם
ולא תראו. כאשר תלכו מפה לא תשובו עוד לראות את המקום הזה:

פסוק יט
דבר וגו'. אמר שוב להתרות בהם
ידוע תדעו. בבוא עליכם הצרה תדעו שאני התריתי בכם היום ואמרתי שכן יהיה:

פסוק כ
כי התעיתם. בדברו עמהם ראה בפניהם שלא היו חפצים להשאר במקומם ולכן אמר באמת עשיתם טעות גדול בנפשותיכם אשר אתם שלחתם אותי וגו' כי אילו לא שלחתם הייתם שוגגין ועכשיו אתם מזידין:

פסוק כא
ולכל. ר"ל וכמו שלא שמעתם מאז לכל אשר שלחני אליכם:

פסוק כב
ועתה וגו'. חזר להתרות בהם שוב למען ידעו בבוא הרעה: