[יג, א]
כה אמר ה' -
ענין האזור אפשר שהיה ממש ועשה כן ירמיהו מה שצוהו האל.

והחכם הגדול מורה צדק רמב"ם כתב:

כי בחלום של נבואה היה כל המעשה הזה, ומה שאמר לו ובמים אל תביאהו לא אדע בו טעם עדין, ואם ר"ל שלא יכבסהו אחר שחגרו ימים אלא יחגרהו עם הזיעה, למה לא אמר לא תכבסהו ושאר הענין מפורש, ופירש בנקיקי הסלע בחור הסלע.

ויונתן תרגם:

בשעיעות כיף גלי,

ומה שאמר שילך לנהר פרת לטמנו שם, לפי שהוא גבול א"י ר"ל כי כשיצאו מארץ ישראל לבבל ישחת גאונם.

[יג, ז]
לא יצלח לכל -
לשום דבר, כמו כל מלאכה לא תעשו - שום מלאכה.
כל חלב וכל דם - שום חלב ושום דם.

[יג, י]
המאנים -
שם תאר האחד מאן בצר"י, לפיכך הוא בקבוץ האל"ף בשו"א ופתח.

ויהי כאזור -
ופירש ויהיה גאונם, שזכר את גאון יהודה ואת גאון ירושלם.

[יג, יב]
ואמרת, כל נבל ימלא יין -
אמור להם גם כן זה המשל והנבל הוא כלי חרש, והנבל היה להם משל לשני דברים:
האחד כי כמו שהנבל ימלא יין וכו', כלומר ימלא בתוכו ושהוא נבלע בדפניו, כן יהיו מלאים שכרון מכל צד והשכרון הוא משל לרוב הצרות, כי כמו שהשכור שאין בו דעת לא ידע מה יעשה, כן מי שתכפוהו הצרות הוא נבהל ונדהם ולא ידע מה יעשה.

והדבר השני שנמשלו בנבל, כי כשיכה אדם נבל בנבל ינפצו שבריו וכן כתוב לשון נפוץ בנבלים כמו שכתוב ונבליהם ינפצו, כן יהיה מריבה ביניהם על רוב צרותיהם, אפילו האבות עם הבנים ינופצו איש באחיו והנה ישחתו ע"י האויבים וע"י עצמם.

[יג, טו]
שמעו, אל תגבהו -
לא תתגאו ותחשבו עצמכם כי המוסר והחכמה עמכם ואינכם צריכים לשמוע מוסר האל על ידי נביאיו, לא תעשו זה.

[יג, טז]
תנו לה' אלהיכם כבוד -
ואל תבזוהו שלא לשמוע דבריו, אלא תנו לו כבוד.

בטרם יחשיך -
יחשיך עליכם השמש, כלומר שידמה לכם היום כלילה מרוב הצרות.

ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף -
על הרי חשך.

נשף -
פירוש לילה, ואמר: הרי כשתחשבו להשגב כאדם הנשגב בהרים, כן תחשבו להשגב בעזר מצרים או על ההרים עצמם יתנגפו רגליכם, כמי שהולך בחשך שתגוף רגלו באבן, כמו שנבא עליהם ישעיהו משא בהמות נגב, כמו שפירשנו.

וקויתם לאור -
ע"י מצרים.

ושמה לצלמות -
האל ישים אותה התקוה לצלמות.

ושית לערפל -
כפל ענין במלות שונות ישית כתוב פירש כמו ישים וקרי ושית והוא מקור והענין אחד.

[יג, יז]
ואם לא תשמעוה -
אמר הנביא אם לא תשמעו זאת הנבואה שאני אומר לכם מפי האל יתברך, במסתרים תבכה נפשי כי אני רואה אחריתכם ובכיית הנפש במסתרים היא הדאגה.

מפני גוה -
מפני גאותכם שאין אתם רוצים להשפיל עצמכם לשמוע דבר ה', כמו שנאמר להם ואל תגבהו.

גוה -
כמו גאה.

ויונתן תרגם:

מן קדם דיעדי מנכון יקרכון.

ודמוע תדמע -
נפשי תבכה במסתרים ועיני תדמע בגלוי, כי אני רואה שנשבה עדר ה', שהיה האל להם רועה ועתה נטשם, כי לא שמעו לו והניחם ביד שובים.

ותרד -
כל כך תדמע עיני, עד שתרד בדמע.

[יג, יח]
אמר למלך ולגבירה -
זה הצווי אינו לאדם מיוחד אלא לכל מי שיהיה.
וכן: ראה ריח בני, קול אומר קרא, אמרו לנמהרי לב והדומים להם.

והמלך והגבירה -
הם יהויכין ואמו, שהם גלו ראשונים עם הגבורים והחרש והמסגר.

השפילו שבו -
כאילו אמר שבו בשפל, כי השפילו פעל עומד, כמו כי השפילו ותאמר גוה או יהיה פעל יוצא ופירושו: השפילו כסאכם ושבו על הקרקע.

כי ירד מראשותיכם -
בפלס ממלכותיכם האחד מראשם בפלס ממלכה והוא שם לרשות ולממלכה.

ואמר ירד ואמר מראשותיכם - לשון רבים, ר"ל שום רשות לא נשאר לכם אלא הכל יורד, כי אף בגלותם לא נהגו בהם מנהג מלכים, שהרי נתנו יהויכין בבית הכלא כאחד העם.

עטרת תפארתכם -
כפל הענין במלות שונות ואמר ירד לשון זכר, ומראשותיכם ועטרת לשון נקבה, רוצה לומר דבר מראשותיכם וכן כי יהיה נערה יעשה מלאכה אשר כמוהו לא נהיתה והדומים לו ובזה נוכל לתקן גם לשון רבוי, אבל ענין טוב הוא מה שכתבנו בו.

[יג, יט]
ערי הנגב -
תרגם יונתן:

קרוי דרומא,

ועל ערי יהודה אומר, כי חלק יהודה היה בדרום א"י כמו שכתוב וזכרו בזה הלשון, מפני הפסוק הבא אחריו שזכר צפון הבאים מצפון, כי המחריבים והמגלים יבאו מצפון.

סגרו ואין פותח -
ר"ל חרבו כי העיר החרבה אין יוצא ואין בא, אין סוגר ואין פותח.
ובאמרו סוגר, ר"ל שלא יכנס אדם שם וכן אמר בזה הלשון בחרבן הארץ בנבואת ישעיהו, סגר כל בית מבוא.

הגלת יהודה כלה -
ואף על פי שלא הגלת כלה עד צדקיהו, כיון שגלה מלכם והוא יהויכין הרי היא כאילו גלתה כלה, כי סופה לגלות בקרוב והגדולים שבהם גלו עם יהויכין.

הגלת שלומים -
כפל ענין במלות שונות כי שלומים כמו כלם, ר"ל שלמים.
וכן: מוסר שלומנו עליו כמו מוסר כלנו.

ויונתן תרגם:
רבוי מלת שלומים וכלל בו שני ענינים:

גלו שלמא אתקבלו תושלמת עובדיכון.

הגלת -
משפטה הגלתה, כמו והרצת את שבתותיה, והרצתה.

[יג, כ]
שאו עיניכם -
כתיב שאי וראי כנגד הכנסה כמו תכלית הפסוק ושני הפסוקים הבאים אחריו, וקרי שאו וראו כנגד הרבים הפרטים.

ולפי דעתי: כי שאו וראו אמר למלך ולגבירה, שזכר כי להם היה העדר כי הם הרועים ומה שזכר בלשון נקבה, הוא כנגד כניסת השרים הגדולים שגלו עם יהויכין החרש והמסגר, שגם להם הוא העדר והם בכלל הרועים, אמר שאו עיניכם וראו הבאים מצפון ראו הכשדים הבאים מצפון להגלותכם.

איה העדר נתן לך -
ראי העדר שנתן לך להיות רועה עליהם והיו צאן תפארתך, איה הם עתה כי לא תרעם עוד.

[יג, כא]
מה תאמרי כי יפקוד עליך -
יפקוד האויב עליך, כלומר שיבא עליך להגלותך ולהחריבך מה תאמרי אז.

ויונתן תרגם:

ארי יסער עלך חובך,

ר"ל יפקוד האל אבל לענין הפסוק נראה מה שפירשנו, שהרי אומר: ואת למדת אותם עליך אלופים לראש. ואמר: מה תאמרי כי יפקוד עליך האויב כי את למדת אותם להיות עליך אלופים ולהיות לך לראש, כי אחז שלח למלך אשור עבדך ובנך אני עלה והושיעני מכף מלך ארם ומכף מלך ישראל הקמים עלי, אמר את גרמת לך שיגלוך אלה ויחריבוך כי את הרגלת אותם עליך, כי רחוקים היו מארצך.
מה תאמרי כשיבאו להחריבך כי כבר באו להושיעך.

הלא חבלים יאחזוך -
כשתראי זה יאחזו אותך חבלים, כמו אשת לידה האשה העומדת ללדת וזה הענין יתהפך כי נאמר צירים וחבלים יאחזוך.

יאחזוך -
החי"ת בחטף סגול.

לדה י-
תכן שיהיה שם כמו מלידה ומבטן, ויהיה אשת סמוך.
גם אפשר שיהיה לדה תואר כמו וכח אין ללידה ויהיה אשת מוכרת, כמו אשה יפת תואר.

[יג, כב]
וכי תאמרי נגלו שוליך -
שולי הבגד הם התחתונים וכשיהפכו למעלה, הנה הם נגלים והלובש נגלה.
וכן אמר וגלותי שוליך על פניך והנה אחר שיהפכו השולים, העקבים נגלים.

נחמסו -
כמו נגלו וכן ויחמוס כגן סוכה ויגלם וזה הוא משל על כנסת ישראל שהיתה נסתרת תחת כנפי האל ונכבדת בארצה ועתה היא גולה והוסר סתרה מעליה, והנה היא גלויה ונגלה קלונה לעין כל בארצות נכרים.

[יג, כג]
היהפוך -
כי דבר טבעי הוא השחרות בכושי ואינו דבר מקרה ולא יסור ממנו לעולם.
וכן החברבורות בנמר, כן הרשע לא יוכל לסור מכם כאילו הוא טבעי בכם, כל כך למדתם והרגלתם עצמכם במעשה הרע, עד ששב אצלכם דבר טבעי.

למדי -
כמו למוד מדבר מורגל.

הרע -
מקור, כמו ואם הרע תריע.

ויונתן תרגם:

כושי - הנדואה.

חברבורותיו -
כתמיו.

ויונתן תרגם:

שלטי רקמתיה:

[יג, כד]
ואפיצם -
לפיכך אפיץ אותם מהרה בקלות כקש עובר לרוח מדבר, פירוש כקש שהוא עובר מהרה בעבור הרוח שנושבת בו, כן אפיצם במדבר, כלומר אוציאם מעריהם למקום רחוק כמו המדבר, גם יש מדבר בין ירושלם ובבל.

[יג, כה]
זה גורלך מנת מדיך -
כמו מדותיך, או יהיה מדה מחובר בלשון זכרים ובלשון נקבות, כמו ארבע פנותיו ויקובץ בלשון זכרים, כמו שער הפנים כן יאמר מן מדה מדות ויאמר מדים וממנו מדיך ופירש במדה שמדדת מדדתי לך, את שכחת אותי ואני שכחתי אותך, פנית אלי עורף ולא פנים ואני הסתרתי פני ממך והיית לאכול ומצאוך צרות רבות ורעות וזה גורלך ומנתך מאתי.

[יג, כו]
וגם אני.-
מבואר הוא.

[יג, כז]
נאופיך -
כבר פירשנו כי כל ענין הנאוף הוא משל לע"א:

ומצהלותיך -
שהיית שמחה על מעשיך הרעים.

לא תטהרי אחרי מתי עוד -
לא תטהרי אחרי שנטמאת ואם תאמרי שתטהרי מתי עוד, כיון שלא תטהרי קודם שתגלי.

ויונתן תרגם:

לא תדכן עוד כען ליך ארכא יומין סגיאין.