[טו, א]
ויאמר ה' אלי -
למה תרבה בתפלה לפני כי אם יעמוד משה ושמואל לפני בתפלה שהיו גדולים ממך, אם יעמדו הם לפני אין נפשי אל העם הזה.

נפשי -
ר"ל רצוני, כמו: אל תתנני בנפש צרי.

וזכר משה ושמואל שהיו לוים ונביאים והגדול שבנביאים אחר משה רבינו היה שמואל, וכן אמר: משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו, ונאמר: כי נאמן שמואל לנביא לה' ונאמר: ולא הפיל מכל דבריו ארצה.

שלח מעל פני ויצאו -
שלחם מעל פני ויצאו ואמר הצווי כנגד ירמיהו, כאילו אמר אם בידך לשלחם טוב שתשלחם, משתתפלל עליהם.

[טו, ב]
והיה כי יאמרו, אשר למות -
אמרו רז"ל:

כל המאוחר בפסוק זה קשה מחברו, חרב קשה ממות איבעית אימא סברא האי קא מנוול והאי לא מנוול ואיבעית אימא קרא יקר בעיני ה' המותה לחסידיו רעב קשה מחרב סברא האי קא מצטער והאי לא מצטער קרא טובים היו חללי חרב מחללי רעב שבי קשה מכולם, כלהו איתנהו ביה.

[טו, ג]
ופקדתי, משפחות -
על דרך השאלה כלומר ארבע מיני פורעניות.

לסחוב -
כי דרך הכלבים לגרר הנבלה באכלם אותה.

[טו, ד]
ונתתים לזועה -
כתיב וקרי לזעוה והענין אחד אלא שהם שני שרשים והם ענין התנועה.

בגלל מנשה -
כי הוא הנהיג את יהודה במעשים רעים ודם נקי שפך עד שמלא ירושלם חללים, כמו שכתוב.

ויונתן תרגם:

על דלא תבו כמנשה בר חזקיהו.

[טו, ה]
כי מי, ינוד לך -
כמו לנוד לו ולנחמו ענין נחמת האבל וספור הצרות עמו ובא בזה הלשון לפי שהמנחמים נדין ממקומן זה מפה וזה מפה לנחם האבל אמר מי יחמול ומי ינוד לך ומי יסור לשאול לשלום לך כי את גרמת חרבנך שנטשת אותי, לפיכך תלכי אחור ולא לפנים.

[טו, ו]
את, נלאתי הנחם -
כמה פעמים נחמתי על הרעה אשר דברתי לעשות להם ולא עשיתי נלאתי על זה לא אוכל עוד להנחם אלא אפרע מהם.

[טו, ז]
ואזרם -
כמו שזורים התבואה במזרה כן אזרם בשערי הארץ, כלומר בגלותם אפיצם בכל ערי הארץ ואמר בשערי במקום בערי כי דרך השער נכנסין ויוצאין בעיר וכן אמר לכל באי שער עירו.

וכן תרגם יונתן:

בקרוי ארעא,

וכן תרגם במקומות רבים:

בשעריה בקרוהא,

ואמר: ואזרם - על עשרת השבטים שגלו.

וכן: שכלתי אבדתי –
אומר עליהם ואף על פי כן שבט יהודה שראו כל זה, מדרכיהם הרעים לא שבו.
ואמר שכלתי, כי בניו היו.

[טו, ח]
עצמו לי -
יבא זה הלשון בענין הכמות והאיכות ואמר לי, ר"ל כי אני מצר עליהם ורבו אלמנותיו בעיני.

אלמנותו -
כתוב בלא יו"ד וקרי ביו"ד וימצאו רבים כמוהו, וזה היה בימי אחז שהרג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד ונשארו הנשים אלמנות.

הבאתי להם על אם בחור שודד בצהרים -
על קהלת בחורים הבאתי שודד בצהרים, כלומר כי לא באו בלילה כגנבים אלא בצהרים ולא הועילה לבחורים גבורתם.

אם - ר"ל קהלה או משפחה כמו שנקראת אום ואומה, בחור על דרך כלל, כמו בחורים וכן: שש מאות רכב בחור.

וכן תרגם יונתן:

איתיתי עליהון וגומר כבעמוד:

הפלתי עליה פתאום עיר ובהלות -
עליה על האם שזכר הפלתי עיר, ר"ל חרבן הערים ובהלות כמו: פתאום, כמו ויבהילו את המן - מהרוהו ללכת פתאום וכאילו אמר הפלתי עליה פתאום ובהלות עיר והכפל לחזק הענין, כמו פתע פתאום.

ואדוני אבי ז"ל פירש:

עיר שונא מן ויהי עריך,

ויונתן תרגם:

איתיתי עליהון משירין וגומר כבעמוד:

[טו, ט]
אמללה יולדת השבעה -
יולדת בנים רבים והיא כנסת ישראל, ושבעה ענין רבוי במקומות לא חשבון מכוון.
וכן: עד עקרה ילדה שבעה, שבע יפול צדיק וקם, שבע כחטאתיכם.

נפחה נפש -
ענין דאבון, כמו: מפח נפש.

באה שמשה בעוד יומם -
על דרך משל מרוב הצרות, כמו שאמר גם כן על הצרות חשך השמש בצאתו.

באה -
כתוב, בא קרי והשמש ימצא לשון זכר ולשון נקבה.

בושה וחפרה -
כפל ענין במלות שונות.

ושאריתם -
השארית שלא ילכו בגלות אתן לחרב, ויש לפרש ושאריתם בניהם כמו שם ושאר.

[טו, י]
אוי לי אמי, איש ריב ואיש מדון -
כי כלם מריבים עמי ומדון כמו ריב.

לא נשיתי ולא נשו בי -
לא נשיתי בהם שאהיה תובע הלואתי מהם ויקללוני בעבור זה, וגם הם לא נשו בי שיהיו תובעים הלואתם ממני ולא ארצה לתת להם ובעבור זה יקללוני, אין שום דבר מכל זה רק ששונאים אותי מפני שאני מוכיח אותם לטובתם.

כלה מקללוני -
הורכבה המלה משני שרשים מן קלל ומן קלה, כי הם שני ענינים הקללה היא הפך הברכה והקלון הוא הפך הכבוד, וכן אמר הנביא כלה מקללני ומקלני והורכבו שניהם כאחד, ואמר במלה אחת שני ענינים לקצר הלשון ולצחותו והומרה ה"א קלה בוי"ו כמנהג ההחלפה במקומו, ולולי שהחליפוה וקראו למ"ד הפעל בקריאה לא היה נכר במלה ענין קלה.

[טו, יא]
אמר ה' -
אמר לי האל כשהייתי מתרעם עליהם, שסופי יהיה לטוב.

אם לא -
כעין שבועה כמו אם לא שויתי ודוממתי, אם לא כאשר דמיתי כן היתה.

שרותיך -
כמו שריתך וחירק התי"ו במקום סגול וכן תי"ו ותפוצותיכם חירק התי"ו במקום סגול ואל"ף שאר נעלם מהמכתב.
וכן וגם כל שרית ישראל כמו שארית ושאריתך ענינו אחריתך, כלומר מה שישאר לך מהזמן בבא רעתם.

וכן תרגם יונתן:

אם לא סופך יהא לטב.

אם לא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה את האויב -
בעת רעת ישראל וצרתם אפגיע בך את האויב - והוא נבוזראדן יפגע בך שתעשה הטוב והישר בעיניך, אם לשבת אם ללכת כמו שכתוב.

הפגעתי - בפעל יוצא, כלומר אשימנו שיפגע בך ויבקש ממך שתעשה איזה דבר שתרצה.
ויש לפרש הפגעתי ענין פגיעת החרב ויהיה הפסוק חלוק: אם לא שריתיך - יאמר כנגד הנביא אם לא הפגעתי בך - יאמר כנגד ישראל, כי גם לפירוש הראשון יאמר חילך ואוצרותיך כנגד ישראל.

ויש מפרשים:

שאריתך - התרתיך מן משרה קטרין, כמו שאמר לו נבוזראדן: הנה פתחתיך היום מן האזיקים אשר על ידיך.

שרותך - כתוב בוי"ו וקרי ביו"ד והענין אחד ואותיות אהו"י מתחלפות.

[טו, יב]
הירוע -
מן תרועם בשבט ברזל ענין שבר, אמר הישבר ברזל ברזל, אם ברזל אחד יחתוך ברזל אחר, אם הברזל ההוא מעורב עם הנחשת והוא הברזל החזק שקורין בלע"ז אציי"ר, ר"ל יחשבו שהם יוכלו לעמוד בפני נבוכדנצר, כי אם הם ברזל נבוכדנצר הוא ברזל ונחשת.

מצפון -
כי בבל צפונית לארץ ישראל, כמו שנאמר: מצפון תפתח הרעה.

[טו, יג]
חילך, לא במחיר -
כל כך יהיו בוזזים רבים, כי לא ימכר ולא יותן במחיר השלל אלא כל אחד ואחד יבוז לעצמו.

ובכל חטאתיך -
ובעבור מה יהיה זה בעבור כל חטאתיך.

ובכל גבולך -
הם חטאתיך כי לא במקום אחד לבד אלא בכל גבוליך הם במותיך, שהם חטאתיך וזה ענין עליכם תוקד, ונאמר אחר זה בפרשת חטאת יהודה במלות שונות במקצת.

[טו, יד]
והעברתי -
ברי"ש פירוש אעביר אותך אל אויביך בארץ אשר לא ידעת.

את אויביך -
כמו אל אויביך.
וכן: והראה את הכהן כמו אל הכהן.

ונראה כי יונתן היה קורא והעבדתי בדל"ת כי כן תרגם:

ותשתעבדון לבעלי דבביכון,

אבל אנחנו קראנו והעברתי ברי"ש וכן נמצא בספרים המדויקים הראוין לסמוך עליהם ובפרשת חטאת יהודה והעבדתיך בדל"ת.

קדחה -
פעל עומד פירוש בערה.

[טו, טו]
אתה ידעת -
כלומר ידעת מה שעושים לי מה שאומרים על המוכיחם אותם.

אל לארך אפך תקחני -
אם תאריך אפך עליהם אל תקחני, כלומר אל תמיתני כדי שאראה נקמתך מהם.

ויונתן תרגם:

לא תתן ארכא לעולבני:

דע שאתי עליך חרפה -
כלומר הראה להם שידעת ולא נעלם ממך.

[טו, טז]
נמצאו -
כשנמצאו לי דבריך בנבואה קבלתים ברצון, כמו שאוכל אדם הדבר הערב לו, לפיכך אמר ואכלם.

כי נקרא שמך עלי -
בזה אני שמח מאד שיאמרו עלי נביא השם ושאר הנביאים יקראו נביאי הבעל.

ויהי דבריך -
כתוב ביו"ד וקרי דברך בלא יו"ד לשון יחיד, כמו שאמר ויהי והכתוב דרך פרט והקרי דרך כלל.

[טו, יז]
לא ישבתי בסוד משחקים -
כי דברך הוא שמחת לבבי.

ובאמרו: לבבי, ר"ל שמחת השכל אבל שמחה אחרת לא היתה שמחה שהיא שמחת הגוף, שאשב בסודם ובקהלם כשהם משחקים ואשמח עמהם, זה לא היה לי אפילו לחברה לא היה לי עמהם, אלא בדד ישבתי כי אני מתבודד בביתי.

מפני ידך -
רוצה לומר מפני יד הנבואה כמו: היתה עלי יד ה'.

וכן תרגם יונתן:

מן קדם מימרך פריש יתיבית,

וכן תרגם:

כי זעם מלאתני - ארי נבואה דלוט מליתני,

ויש לפרש: מפני ידך מכתך, כמו: הנה יד ה' הויה והמכה והזעם והכאב הוא בזותם אותו וקללם אותו, עד שהיו מכים אותו כמו שכתוב.

[טו, יח]
למה היה -
למה בדגש ומלעיל על הה"א והוא אחד מן החמשה.

נצח -
עולמי ותמידי שלא יפסק לי בכל יום ויום אני במריבה וכאילו מכתי מאנה הרפא ולשון מאנה נאמר על דרך מליצת השיר, כי אין למכה רצון למה היה זה מה עון יש בי.

היו תהיה לי כמו אכזב -
והנה אתה תהיה לי כמו אכזב, רוצה לומר כמו מקור אכזב וכמו מים לא נאמנו שיבטח אדם שימצא מים ויכזבו, כלומר יפסקו והנה לא נאמנו והענין אחד כפול במלות שונות.

ובאמרו אכזב –
וזכר התאר ולא זכר המתאר, כן דרך הכתוב במקומות כמו כעדר הקצובות, ומאכלו בריאה. ואמר המשל כנגד האל בעבור שאמר לו בתחילת נבואתו: ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחומת נחשת וגומר והנה הם מחרפים ומכים אותי ואף על פי שאמר לו: ונלחמו אליך היה דעתו שהמלחמה ההיא לא תהיה תמידית אלא שיהיה לה הפסק, ובראותו כי לא היה לה הפסק נתרעם על האל ואמר למה היה כאבי נצח היו תהיה לי כמו אכזב.

אנושה -
כמו אנושה מכותיה, וכאב אנוש, רוצה לומר חזקה וכבדה.

ואכזב -
האל"ף נוספת והוא תאר כמו כזב והוא בשקל ארבע.

ויונתן הוסיף:

לא יהי מימרך לי כדבין כמבוע דמיין דפסקין מוהי:

[טו, יט]
לכן כה אמר ה' אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד -
אמר לו האל, דברת כנגדי דברים אשר לא כן באמרך: היו תהיה לי כמו אכזב, והנה חטאת לי ועתה אם תשוב בתשובה לפני ותתחרט על מה שאמרת, אני אשיבך בתשובה ואסלח לך ותעמוד לפני כבתחילה, והעמידה לפני ה' היא התפלה וההודאה לפניו וקבול הנבואה, כמו שאמר: אם יעמוד משה ושמואל לפני, ואברהם עודנו עומד לפני ה' ולא יאמר זה הלשון אלא בנביא.

ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה -
ואם תטריח עצמך עליהם להחזירם למוטב ותוציא יקר מזולל, שתוכל להשיב הרשעים שהם זוללים להשיבם טובים ויקרים כפי תהיה מה שתגזר ותאמר יתקיים, כאילו אני אומר אותו כמו שאמר בשמואל הנביא: ולא הפיל מכל דבריו ארצה.

ויונתן תרגם:

רעות מימרי תקיים,

ויש מפרשים:

כפי תהיה כמאמרי תהיה, כמו שאמרתי לך לעיר מבצר ולחומת נחשת.

ישובו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם -
אבל זה השמר לך שלא תשוב לרעתם בהשתדלותך עמהם, שמא יטעוך ברוב טענותם זה, השמר לך השתדל עמהם שישובו המה אליך והשמר שלא תשוב אתה אליהם.

[טו, כ]
ונתתיך -
אמר לא אהיה לא כמו אדם אכזב, אלא כמו שאמרתי לך בתחילה כן אעשה, שאתנך לעם הזה לחומת נחשת בצורה.

ונלחמו אליך ולא יוכלו לך -
כי אני לא אמרתי שמלחמתם אליך תהיה לזמן ואתה לא הבינות היטב דברי, אלא כמו שהבטחתיך כן אקיים, כי לא יוכלו לך - להמיתך אבל הם ילחמו אליך בין בדברים בין במכות ובין בבזיון, כל זמן שתוכיחם וכל זה הטורח תסבול להשיבם אלי כי אם לא תשיב כלם אי אפשר שלא תשיב מקצתם, כמו שראינו שאמרו מקצתם כשרצו להמיתו אמרו השרים אין לאיש הזה משפט מות כי בשם ה' אלהינו דבר אלינו ואם תטרח בזה ולא תחוש לחרפתם וגדופם תקבל שכר מאתי.

[טו, כא]
והצלתיך מיד רעים, מכף עריצים -
שרוצים להמיתך.