[יט, א]
כה אמר ה', בקבוק יוצר חרש -
מיוצר חרש תקנה הבקבוק כי יש בקבוק מעץ או מזכוכית או משאר מתכות.

ויונתן תירגם:
הפך המלות, ותרגם:

זלוע דחסף פחר,

וחסרון המ"ם ימצא כמוהו אלחנן בן דודו בית לחם כמו מבית לחם.

ומזקני העם ומזקני הכהנים -
פירוש תוליך עמך הזקנים כדי להשמיעם הנבואה ולשבר לעיניהם הבקבוק להיות להם למופת, כמו שאומר ושברת את הבקבוק לעיני האנשים ההולכים אתך.

וכן תירגם יונתן:

ותדבר עמך מסבי עמא,

והפרשה מבוארת זולתי מעט ממנה שצריכה באור.

[יט, ב]
אשר פתח שער החרסית -
משער החרסית יוצאים לגיא בן הנם.

ותירגם יונתן:

די קודם תרע קלקלתא,

וקלקלתא הוא בדברי רז"ל אשפה.

ולדעתי הוא השער הנזכר בספר עזרא: ואת שער האשפות.

ורז"ל פירשו:

שהוא שער משערי העזרה שהוא שער מזרחי,

ואמרו:

שבעה שמות נקראו לו:
שער סור - ששם היו טמאים פורשים, הדא הוא דכתיב: סורו טמא.
שער היסוד - ששם היו מיסדים ההלכה.
שער החרסית - שהוא מכוון כנגד זריחת החמה, היך מה דתימא האומר לחרס ולא יזרח.
שער האיתון - שהוא משמש כניסה ויציאה.
ושער התוך - שהוא ממוצע בין שני שערים.
שער חדש - ששם חדשו סופרים את ההלכה.
שער העליון - שהוא למעלה מעזרת ישראל.
החרסות בוי"ו כתיב וקרי ביו"ד החרסית ואחד הוא.

אשר אדבר אליך -
הדברים שאני מדבר עתה אליך והם מן ואמרת עד והסך נסכים לאלהים אחרים.

[יט, ג]
תצלנה אזניו -
ענין תנועת הרעשה והוא מבנין נפעל ונאמר זה הלשון באזנים ובשפתים, כמו: לקול צללו שפתי.

[יט, ד]
וינכרו -
כמו שכתוב אלהי נכר הארץ כי לא יסבול המקום ההוא עכו"ם.

[יט, ה]
אשר לא צויתי -
פרשתיו בפרשה גזי נזרך.

ויונתן תרגם:

דלא פקדית באוריתי ודלא שלחית ביד עבדי נבייא ולא רעוא קדמי:

[יט, ז]
ובקותי -
ענין ריקות, כמו: בוקק הארץ.

ויונתן תרגם:

ואקלקיל.

[יט, ח]
מכותה -
חסר יו"ד הרבים מהמכתב.

[יט, יא]
כאשר ישבור -
פירוש כאשר ישבור איש וכן אם יחרש בבקרים החורש.

להרפה -
בה"א כמו באל"ף ובא בדרך השאלה, כמו: וירפא את מזבח ה' ההרוס.

ובתפת יקברו -
אף על פי שהוא מקום עכו"ם שלהם, במקום התפת אשר טמאו יאשיהו.

[יט, יג]
הטמאים -
טעמו אל בתי ירושלם ובתי מלכי יהודה.

לכל הבתים -
פירוש בעבור כל הבתים או על כל הבתים, כלומר מה שאני אומר שיהיו בתי ירושלם ובתי מלכי יהודה כמקום התפת על הבתים אשר קטרו על גגותיהם אני אומר.

[יט, טו]
כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל -
אדון צבאות מעלה ומטה ואצביא עליכם צבא מטה.

אלהי ישראל -
אף על פי שהם חוטאים לפני ועבדו אלהים אחרים, אלהיהם אני כי כלם לא פשעו בי ומקצת הפושעים יחזרו בהם.

הנני מבי -
חסר אל"ף למ"ד הפעל מהמכתב.

ועל כל עריה -
ערי יהודה, כי כלם היו נסמכות אל ירושלים כי היא האם.