[כא, ב]
נלחם עלינו -
קמוץ כי הוא בינוני.

[כא, ג]
כה תאמרון -
חסר וי"ו המשך.

[כא, ד]
הנני מסב -
כאילו כלי המלחמה אשר בידכם יהיו בידם שלא יהיה לכם כח להלחם כנגדם.

ואספתי אותם -
הכשדים.

[כא, ה]
ונלחמתי -
הכשדים ילחמו אתכם מחוץ ואני אלחם אתכם בדבר גדול, שאכה אתכם ואת בהמתכם.

[כא, ז]
מן הדבר מן החרב -
מחרב המלחמה בהלחמה על העיר אתן אותה ביד נבוכדנצר כשיכבוש העיר ואף צדקיהו ועבדיו שברחו.

והכם לפי חרב -
מי שירצה להמית ימית ומי שירצה להגלות יגלה.

לא יחוש עליהם ולא יחמול ולא ירחם -
שהרי שחט בני צדקיהו לעיניו וכן בשרים ובזקנים לא חמל.

[כא, ט]
הצרים עליכם יחיה -
כתוב וקרי וחיה והענין אחד.

והיתה לו נפשו לשלל -
לריוח כאילו שלל אותה.

[כא, יא]
ולבית מלך יהודה -
חסר תאמר כמו שאמר למעלה ואל העם הזה תאמר וסמך על המבין בחסרונו וזה מנהג המקרא במקומות רבים, ופירושו ולבית לו ולבניו ושריו שהם בני משפחתו.

[כא, יב]
בית דוד -
זכר דוד לפי שהוא היה עושה משפט כמו שאמר: ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו, כן היה ראוי שיעשו בניו ובני ביתו שילמדו מעשיו הטובים.

דינו לבקר משפט -
לבקר קודם שתתעסקו באכילה ושתיה ובדבר מצרכיכם תשבו במקום הדין, לדון כל מי שיבא לצעוק וכן אמר במשה רבינו ע"ה: וישב משה לשפט את העם מן הבקר.

והצילו גזול מיד עושק -
מיד מי שעושק אותו וגוזלו והגוזל הוא מי שחוטף מיד חברו, או לוקח מידו, או מביתו בחזקה ועושק מי שבא ממון חברו לידו בפקדון, או בהלואה או שכירות ואין רוצה לתתו לו, מי שגוזל כל שכן שעושק, לפיכך אמר והצילו גזול מיד עושק, כי הגוזל גוזל ועושק.

מעלליהם -
כתוב בה"א לנסתרים וקרי בכ"ף מעלליכם לנמצאים, כמו שאמר דינו והצילו.

[כא, יג]
הנני אליך -
אמר כנגד ירושלם וקראה יושבת העמק, לפי שהיא גבוהה וסביבותיה עמק והיא יושבת בעמק וכן קראה צור המישור כי היה צור והר וסביבותיה מישור.
ואמר לה הנני אליך, לפי שיושביך מתגאים ואומרים מי יחת עלינו ומי יבא במעונותינו, הנני אבא אליך ונלחמתי אתך.

יחת -
שרשו נחת ולולי החי"ת שהיא גרונית היתה דגושה, ופירש ירד ויחנה.
וכן ותנחת עלי ידך.

ותרגום:

וירד - ונחת,

ואמר בלשון ירידה לענין המלחמה שהיא בעמק ובמישור, כמו שאמר או במלחמה ירד ונספה.

[כא, יד]
ופקדתי, ביערה -
הכנוי לירושלם, רוצה לומר הערים אשר סביבותיה המשילם ליער לענין האש, כמו באש תבער יער.

וכן תרגם יונתן:

ביערה בקרוהא.