רד"ק לירמיה פרק כז
[כז, א]
בראשית ממלכת -
נבואה זו נאמרה לירמיהו בשנה ראשונה למלכות יהויקים ואמר לו האל, כי כשימלוך צדקיהו אחר ממלכות יהויקים ויהויכין יעשה מוסרות ומטות וישלחם למלכים הנזכרים ביד מלאכים הבאים ירושלם אל צדקיהו, ויצוה אותם אל המלכים אדוניהם, שישלחו אותם אל צדקיהו ויאמרו להם כל הדברים הנזכרים בפרשה:
ויאמר להם ירמיהו גם כן
ואל צדקיהו מלך יהודה דברתי ככל הדברים האלה, כי נראה כי המלכים הנזכרים שלחו לצדקיהו שיסכים עמהם וימרדו כלם במלך בבל, לפיכך צוה האל לירמיה שיאמר למלאכים האלה אחר שיכלו דברי אדוניהם, יאמר להם:
ואל צדקיהו מלך יהודה דברתי ככל הדברים האלה וכלכם
תביאו צואריכם בעול מלך בבל.
ורז"ל אמרו:
כי כשהמליכו מלך בבל השליטו על המלכים האלה ומה שנאמר לו נבואה זו בראשית ממלכת יהויקים והנבואה אינה עדין עד י"א שנה, כדי שידע יהויקים שעתיד למלוך נבוכדנצר שלא יבטח יהויקים במלך מצרים שהמליכו.
[כז, ב]
מוסרות ומוטות -
רצועות וגידים שקושרים בהם העול על צואר הבהמה.
ויונתן תרגם:
חנקין ונירין.
[כז, ה]
לאשר ישר בעיני -
ישר פעל עבר חציו קמץ וחציו פתח.
[כז, ו]
עבדי -
שיעשה רצוני בגוים.
וגם את חית השדה נתתי לעבדו -
ע"ד
וחית השדה השלמה לך.
ויש מפרשים:
כי בזמן שהיה בין החיות היו עובדות אותו במאכל, שהיו מביאות לו וזה דרך דרש והוא בזמן ההוא, עשב היה אוכל כמו שאמר לו: ועשבא כתורין לך יטעמון
ויש דרש:
שרכב על ארי וקשר תנין בראשו.
[כז, ז]
ואת בנו -
אויל מרודך.
ואת בן בנו -
בלשצר.
[כז, ח]
אותו את נבוכדנצר -
בא הידיעה אחר הכנוי שלא כמנהג ברוב, אלא שפעמים בא כן כמו:
ותראהו את הילד, יביאה את תרומת ה' והדומים להם שכתבנו בספר מכלול.
עד תמי אותם בידו -
בא יוצא אף על פי שבנינו עומד, כי המקור כדמות השם.
[כז, ט]
ואל חלמתיכם -
פירש ואל חולמי חלומותיכם.
וכן תרגם יונתן:
ומן חלמי חלמיכון.
ואל כשפיכם -
שם תאר למכשפים.
כשף -
בפלס גנב.
[כז, יח]
לבלתי באו הכלים -
מגזרת פועל בשקל
מה טובו אהליך יעקב, כי אורו עיני והוא עבר במקום עתיד ואמר
באו אל הכלים ואף על פי שאינם מבלתי הבאה כמו אפוד ירד בידו, שבו כליהם ריקם.
ובית מלך יהודה -
כמו ובבית ובי"ת בבית השם שזכר, עומדת במקום שנים.
[כז, יט]
אל העמודים -
כמו על או פירש בעבור, כמו:
ויאמר אברהם אל שרי אשתו.
[כז, כ]
בגלותו -
כמו בהגלותו וכשנפלה הה"א להקל הקריאה נשארה תנועתה על בי"ת השמוש.
חורי יהודה -
גדולי יהודה כמו חוריה ואין שם מלוכה יקראו
ואריבה את החורים.
[כז, כב]
עד יום פקדי -
ע"י כרש מלך פרס שנתנה
לששבצר הנשיא ליהודה, והוא העלם עם הגולה.