[מג, ו]
את גדליהו -
עם גדליהו.

[מג, ט]
במלט במלבן -
מלט –
הוא החומר שעושים ממנו הלבנים או חומר אחר מסיד ומחול.

במלבן -
במקום שרפת הלבנים, או במקום שעושין אותם.

ויונתן תרגם:

בטפיל בנינא.

[מג, י]
את שפרורו -
כתיב בוי"ו וקרי ביו"ד והענין אחד ואותיות אהו"י מתחלפות, ופירושו: אהלו והאהל הנאה נקרא שפריר ליופיו מן אמרי שפר, ושפריר בשקל סגריר.

[מג, יא]
ובאה והכה -
כתיב ובאה לשון נקבה, על המחנה וקרי ובא לשון זכר על נבוכדנצר.

[מג, יב]
ושרפם ושבם -
ישרוף הבתים שבהם אלהי מצרים וישבה אלהי כסף ואלהי זהב.
או פירוש: ישבה עובדיהם.

ועטה את ארץ מצרים -
כלומר יבזוז את כל שללה.

כאשר יעטה הרועה את בגדו -
כמו שיתעטף הרועה בבגדו ויכרוך את עצמו בו, כן יכרוך הוא כל שלל ארץ מצרים. [[

וזכר הרועה –
לפי שהרועה עומד יומם ולילה במדבר עם הצאן ויתעטף ויתחבק בבגדו היטב מפני קרח הלילה.

ואדוני אבי ז"ל פירש:

כמו הרועה שנוסע ממקום למקום וכשנוסע מן המקום, עוטה בגד האהל שיושב בו והולך לו ולא ישאיר דבר באותו מקום.

[מג, יג]
בית שמש -
שהיו עובדים שם לשמש וזכר עוד ואת בתי אלהי מצרים ישרף באש לחזק הענין, לומר כי כלם ישרוף באש לבזיון אלהיהם.