[מו, ב]
למצרים -
נבא תחילה על פורענות מלך מצרים שבאה לו מחוץ לארצו והוא כאשר הלך על נהר פרת בכרכמיש אחר שלכדה מלך אשור ומלך ארם, כמו שאמר הלא ככרכמיש כלנו וגו' והלך שם פרעה נכה בימי יאשיהו וארכו לו ימי המצור שם, עד השנה הרביעית ליהויקים ועלה עליו נבוכדנצר, ונאמר עליו נבואה זו ואחר כן נבא על ארץ מצרים שיכבשנה נבוכדנצר.

אשר הכה נבוכדנצר מלך בבל בשנת הרביעית -
מנהג הלשון לבוא סמוך על המספר וכן: בשנת שלש למלכו ואחרים זולתו.

פרעה נכה -
תרגם יונתן:

פרעה חגירא.

מו, ג]
ערכו מגן -
כנגד חיל נבוכדנצר שיערכו להלחם על חיל פרעה.
או אומר כנגד חיל פרעה שיערכו לעמוד כנגד חיל נבוכדנצר הבא עליהם.

וצנה -
כמו מגן, אלא שהוא עשוי בתכונה אחרת.

ותרגם יונתן:

סדרו עגילין ותריסין.

[מו, ד]
אסרו הסוסים -
כמו: ויאסר את רכבו.

ועלו הפרשים -
אותם הפרשים עלו על הסוסים שתאסרו.

והתיצבו בכובעים -
התיצבו על הסוסים בכובעים שבראשיכם.

מרקו הרמחים -
מרקו אותם מהחלודה וצחצחו אותם.

לבשו השריונות -
הם לבושי הברזל שעשוים טבעות טבעות.

[מו, ה]
מדוע, המה חתים -
חיל מצרים ראיתי חתים מפני חיל נבוכדנצר, מדוע היה זה איפה גבורתם?!

נסוגים אחור -
שבים לאחור מפני חיל נבוכדנצר.

יכתו -
ענין שבר וכתיתה.

ומנוס נסו -
מנוס שם בפלס מקום.

ולא הפנו -
לא החזירו פניהם כנגד הרודפים אחריהם אלא נסו בחזקה, זהו שאמר ומנוס נסו לחזק המנוס.

מגור מסביב -
בעודם נסים יהיה להם פחד מסביב שיפחדו שיבאו להם מכל סביבותיהם.

ויונתן תרגם:

מגור ענין אסיפה ולא מחפנן למיקם מן קדם דקטלין בחרבא דמתכנשין עליהון מן סחור סחור.

[מו, ו]
אל ינוס -
מי שהוא קל ברגליו לא ינוס כי לא יועילו לו, כי ישיגוהו הרודפים.

ולא ימלט הגבור -
ולא יחשב הגבור שימלט אם יעמוד להלחם כנגדם כי לא תועילהו גבורתו ויפול בידם.

צפונה -
בפאת צפון לכרכמיש כי שם היתה המלחמה או כרכמיש היתה צפונית למצרים, לפיכך אמר: צפונה וכן אמר למטה: בארץ צפון.

[מו, ז]
מי זה -
אמר על פרעה דרך לעג, מי זה שהיה עולה מן הארץ?!

כיאור -
כמו יאור שעולה ומתפשט בארץ.

כנהרות -
כמו הנהרות הגדולים כן יתגעשו מימיו של פרעה והוא משל על חילותיו, וכיון שהיו עולים כל כך בגבורה איך כשלו ונפלו עתה לפני נבוכדנצר?!
וכפל הענין לחזק עוד ואמר –

[מו, ח]
מצרים כיאור -
הראשון יתגעשו מבנין התפעל וזה השני יתגעשו בחולם הגימ"ל מורכבת מן התפעל הדומה למרובע, אמר כמו שהנהרות יתגעשו מים כן יתגעשו חילותיו של פרעה בבאו לארץ.

וענין יתגעשו –
הוא ענין געשת המים ותנועתה בחוזק.

ויונתן תרגם:

כיאור כעננא.

ויאמר אעלה אכסה ארץ -
אעלה בפתח האל"ף במקום סגול וכן אענה אף אני חלקי כי הם פועלים עומדים ואילו היו מבנין הפעול, היו יוצאין ואיננו רחוק שתהיה האל"ף בפתח, אף על פי שאין כן המנהג.

אובידה -
מבנין הפעיל משפטו אאבידה אלא שבא כן להניח על האל"ף כמשפט.

[מו, ט]
עלו הסוסים -
עתה בבא חיל נבוכדנצר עלו הסוסים נראה מה תעשו אתם הסוסים, כלומר סוסי מצרים עלו כנגד החיל הבא עליכם, כמו שהייתם עולים טרם בואם, כמו המים העולים.

והתהוללו -
אתם הרכב כמו שהייתם עושים מתחילה.

והרכב -
שם כלל, כמו: שש מאות רכב בחור, והוללות הרכב הוא מרוצת הסוסים רצוא ושוב ודהירתם שידמה הוללות ושגעון.

ויצאו הגבורים -
בצרי היו"ד והוא איתן ולית כוותיה ושארא ויצאו בקמץ היו"ד.

כוש ופוט -
באו עם פרעה וכן לודים.

תפשי דרכי קשת -
סמוך על סמוך, כמו: נהרי נחלי דבש וחמאה, חכמי יועצי פרעה, ושפוני טמוני חול.

[מו, י]
והיום ההוא -
יום נקמה להנקם מצריו, נקמת יאשיהו המלך שהמיתו פרעה נכה במגדו.

ורותה מדמם -
מן הקל ולית כותיה ושארא רותה ורותה מן הדגוש.

אל נהר פרת -
כמו על, וכן: אל ההרים לא אכל:

[מו, יא]
עלי גלעד -
ואם תעלי ותקחי צרי לא יועילוך.

לשוא הרבית רפואות -
לחנם תקחי רפואות למכתך.

כי תעלה אין לך -
ותעלה כמו רפואה והרפואה היא משל על עזרת העוזרים, כמו: כוש פוט ולוד.

הרביתי -
כתוב ביו"ד, רוצה לומר שהם יאמרו כן בעת מפלתם והרבית קרי, שאומר הנביא כנגד בתולת בת מצרים.

[מו, יב]
שמעו, וצוחתך -
כמו צעקתך וכן צוחה על היין.

גבור בגבור כשלו -
כי אפילו הגבורים ינוסו ויכשלו איש באחיו בנוסם, כי בכח מנוסת הראשון יכשל ויפול והאחרון יכשל בו בנוסו, שימצאנו כמוטל בדרך ויכשל בו בנוסו, והנה יחדיו נפלו שניהם.

[מו, יג]
הדבר -
אחר כן בא נבוכדנצר עוד להכות את ארץ מצרים והתנבא הנביא עליהם טרם בואו ואמר –

[מו, יד]
הגידו במצרים -
זכר תחלה כלל במצרים ואחר כן פרט במגדול והוא שנזכר בתורה בין מגדול ובין הים וכן בנוף ובתחפנחס ערי ממלכה לפרעה.

[מו, טו]
מדוע נסחף אביריך לא עמד -
והתשובה כי ה' הדפו נסחף מן מטר סוחף, כאילו סחפו מטר לא יוכל לעמוד בעצמו.

ואמר נסחף –
לשון יחיד.

ואמר אביריך –
לשון רבים, ר"ל כל אחד ואחד מן אביריך.

[מו, טז]
הרבה כושל -
ה' שזכר הרבה בהם כושלים.

גם נפל איש אל רעהו -
כמו על רעהו, כמו שאמר: גבור בגבור כשלו.

ויונתן תרגם:
נפל - כמו אל הכשדים אתה נופל,
שתרגם:

משתמע,

וכן תרגם:

אף אשתמעו גבר לחבריה.

ויאמרו קומה ונשובה אל עמנו -
הגרים במצרים מארצות כי כשהיה רעב היו באים לגור במצרים, כי ברוב השנים יש שבע במצרים יותר משאר ארצות, וכשיבא חיל נבוכדנצר ואמרו איש לחברו: קומה ונשובה אל עמנו.

היונה -
האונסת, כי אין מי שיעמוד כנגדה.
וכן והאכלתי את מוניך – אונסיך.
וכן: ולא יונו עוד נשיאי את עמי.

ויונתן תרגם:
מענין יין,
שתרגם:

מן קדם חרב סנאה דהיא כחמר מרויא.

[מו, יז]
קראו -
אמרו שם במצרים דרך קריאה על פרעה מלך מצרים, שהיה מלך שאון והמון רב.

העביר המועד -
המועד שנתן למלך בבל לצאת להלחם עמו העביר אותו לו מפחדו אליו ומלך עומד במקום שנים, מלך מצרים ומלך שאון.

ויונתן תרגם:

קראו זמינו.

[מו, יח]
חי אני, כי כתבור בהרים -
פירש אדוני אבי ז"ל:
כמו שהר תבור הוא מועד לצוד שם ולפרוש שם רשתות, כמו שאמר: ורשת פרושה על תבור, כן יצודו אותם.

וככרמל בים יבא -
כמו עצי הכרמל שמביאים בים, כן יביאו אותם בשביה.

ויונתן תרגם:

ארי כמה דיציב פתגמא דתבור בטוריא וככרמלא בימא כן ייתי תביריה.

[מו, יט]
כלי גולה, יושבת בת מצרים -
את בת מצרים שהיית יושבת, כלומר יושבת לבטח והיית חושבת שתשבי זמן רב בארצך, עתה עשי לך כלי גולה כי תגלו ממנה וזכר נוף שהיתה עיר ממלכה.

ונצתה -
תשם כמו עריו נצתו, נצתה כמדבר.

וכן תרגם יונתן:

ותצדי.

[מו, כ]
עגלה יפה פיה מצרים -
יפה פיה - שתי מלות וענינו מלה אחת, וכן: פקחקוח, והבוז לגאיונים, והוא ינהגנו עלמות, כל אלו שתי מלות וענינם מלה אחת וכן יפה פיה ונכפלו בה העי"ן והלמ"ד לרב היופי, ודימה מצרים לעגלה יפהפיה לרב יפיה ודשנה, וכן כנה הכתוב הנשים היפות והדשנות פרות הבשן.

קרץ מצפון בא בא -
ענין קריצה וגזרה, כמו: מחומר קורצתי גם אני:

מצפון -
מבבל שהיא צפונית ואמר בא בא כפל הדבר לחזק הענין.

[מו, כא]
גם שכיריה -
גייסות ששכרו לעזרם הם בקרבה.

כעגלי מרבק -
כמו העגלים שעומדים בבית לפטמן, כן הם יושבים ואוכלים ושותים ולא יצאו להלחם.

ויונתן תרגם:

שכירים רברבהא,

כמו השכירה שפירש גדולה.

מרבק -
ענין פטום.
וכן: עגל מרבק.

וכן בדברי רבותינו ז"ל:

הכניסה לרבקה.

הפנו -
פירש הפנו ערף.

[מו, כב]
קולה כנחש ילך -
קול צעקת מצרים ילך למרחוק כקול נחש.

ויונתן תרגם:

קל ניקוש זיניהון כחוין זחלין.

[מו, כג]
כרתו יערה -
מחלוקת במלה הזאת:
יש קוראים: כרתו צווי, כמו חרבו מאד כאילו מדבר כנגד החיל.

ויש קוראים: כרתו פעל עבר, כמו שמרו זכרו.

ובמקצת ספרים מדויקים הכ"ף מעמדת בגעיא וזאת היא הקריאה הנכונה, לפי הענין.

ויש אומרים:
כי לא יתכן היותו פעל עבר בעבור שאמר אחריו נאם ה' ואין המנהג לבא נאם ה' אחר פעל עבר בדברי הנבואה, והנה שכחו: ירדו לטבח נאם המלך ה' צבאות שמו.
ובדברי תוכחה: כלכם פשעתם בי נאם ה',
ואמר כרתו לשון עבר ואף על פי שענינו לעתיד, כי כן המנהג במקומות רבים בדברי הנבואה, כי דבר הנבואה העתיד הוא קיים כאילו בא.

יערה -
רוצה לומר עצי יערה והוא משל על עם מצרים, או על גדוליה.

וכן תרגם יונתן:

רברבהא.

כי לא יחקר -
חיל נבוכדנצר הבא עליהם, לא יחקר מרוב.

[מו, כד]
הובישה -
פעל עומד וכן הובישו אכרים וזולתו, ויש יוצא כמו הובשת היום את פני עבדיך אמר בשת יהיה לה לבת מצרים כשתנתן ביד עם צפון שהם הכשדים, כי הם הגלו תחילה הכשדים מעל ירושלם ועתה נתנה בידם ודין הוא שתבוש.

[מו, כה]
אמר ה' צבאות אלהי ישראל -
זכר אלהי ישראל לפי שהפורענות הבאה למצרים הוא לעונש שהרע לישראל, שישק מלך מצרים וכן פרעה נכה שהמית יאשיהו, כמו שאמר נקמה להנקם מצריו כמו שפירש למעלה.

אל אמון מנא -
כמו על אמון הוא מלך העיר הנקרא נא והיא ממלכות מצרים.

ויונתן תרגם:

אמון - כמו המון.

ותרגם:

נא – אלכסנדריא,

וכן תרגם:

הא אנא מסער על אתרגשות אלכסנדריא.

[מו, כו]
ונתתים, ואחרי כן תשכן -
כמו שנבא יחזקאל: מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים וגומר, ומה שאמר כימי קדם לא אמר שתהיה במעלתה שהיתה מימי קדם, שהרי אמר ביחזקאל והיו שם ממלכה שפלה אלא פירושו שתשכן בארצה כימי קדם.

[מו, כז]
ואתה אל תירא -
פרשה זו עתידה וכבר פירשתיה למעלה במקומה ושנה אותה הנה עם שנוי מלות מעט והענין אחד, והטעם: לפי שזכר הנה פורענות הגוים אמר כנגד ישראל ואתה אל תירא, שאינך כמותם ואף על פי שהם ישובו בארצם אחר גלותם, לא יהיו שלוים ושקטים אלא סופם שיכלו מהיות גוי ולא יזכר שמם, וישראל לא יסוף שמם וזכרם יעמוד כימי השמים על הארץ.