פרק א, א
דברי ירמיהו בן חלקיהו וגו'. ליתי בר קלקלתא דתקנן עובדוהי ירמיה בא מרחב הזונה, ולוכח בר מתקנתא דמקלקלן עובדוהי אלו ישראל שקלקלו מעשיהן שבאו מזרע כשר.

פרק א, ב
אשר היה דבר ה' אליו וגו'. אשר התחילה שכינה לשרות עליו באותו הזמן.

פרק א, ג
ויהי בימי יהויקים. ויהי נביא כל ימי יאשיהו הנותרים וימי יהויקים בנו וימי צדקיהו בנו עד תום עשתי עשרה שנה, היא השנה עד גלות ירושלים בחדש החמישי.

פרק א, ה
בטרם אצרך בבטן וגו'. מימי אדם הראשון הראהו הקב"ה לאדם דור ודור ונביאיו. אצרך. לשון צורה. ידעתיך. קנייושטו"י בלע"ז כמו לא נודעתי להם (שמות ו). הקדשתיך. זמנתיך לכך. נביא לגוים. לישראל שהיו נוהגים עצמם כגוים כך נדרש בספרי נביא מקרבך וגו' (דברים יח) יקים לך ולא למכחישי תורה, הא מה אני מקיים נביא לגוים נתתיך? בבני ישראל שנוהגים מנהגי גוים. ועוד יש לפתור נביא לגוים כמו על הגוים להשקותם כוס התרעלה להנבא עליכם פורעניות, כמו שנאמר קח את כוס היין החימה הזאת מידי והשקיתה אותו את כל הגוים (לקמן כה.) דבר אחר: בטרם תצא מרחם הקדשתיך עליך אמרתי למשה נביא אקים להם כמוך (דברים יח), זה הוכיחם וזה הוכיחם זה נתנבא ארבעים שנה וזה נתנבא ארבעים שנה.

פרק א, ו
אהה. לשון יילל קונפליינ"ט בלע"ז. כי נער אנכי. איני כדאי להוכיחן, משה הוכיחן סמוך למיתתו כבר נחשב בעיניהם בכמה נסים שעשה להם, הוציאם ממצרים וקרע להם את הים הוריד את המן הגיז את השליו נתן להם את התורה העלה את הבאר, אני בתחלת שליחותי אני בא להוכיחם.

פרק א, ז
על כל אשר אשלחך. אל העכו"ם. את כל אשר אצוך. לישראל תדבר.

פרק א, ט
וישלח ה' את ידו. כל שליחות שהוא אצל יד לשון הושטה, לשון אחר: כתרגום ושלח ה' ית פתגמי נביאותיה.

פרק א, י
הפקדתיך. מניתך על העכו"ם. לנתוש ולנתוץ. דיספצי"ר בלע"ז ועל ישראל לבנות ולנטוע אם ישמעו, כך תירגם יונתן:.

פרק א, יא
מקל שקד. מנדולי"ר בלע"ז, ויונתן תרגם: מקל שקד מלך דמוחי לאבאשא.

פרק א, יב
היטבת לראות. השקד הזה הוא ממהר להוציא פרח קודם לכל האילנות, אף אני ממהר לעשות דברי. ומדרש אגדה השקד הזה הוא משעת חניטתו עד גמר בישולו עשרים ואחד יום, כמנין ימים שבין שבעה עשר בתמוז שבו הובקעה העיר לתשעה באב שבו נשרף הבית.

פרק א, יג
סיר נפוח. רותח בויילנ"ק בלע"ז. ופניו. רתיחותיו אשישאונדי"ש בלע"ז.

פרק א, יד
מצפון תפתח הרעה. בבל לצפונה של ארץ ישראל היא.

פרק א, טז
ודברתי משפטי אותם. אתווכח עמם עם יהודה וירושלים.

פרק א, יז
תאזור מתניך. לשון זירוז כאיש חיל.

פרק א, יח
למלכי יהודה. כנגד מלכי יהודה.

פרק א, יט
ונלחמו אליך. ויהון דינין ומגיחין לקבלך למסתר ית פתגמי נבואתך.