פרק יא, ה
אמן ה'. שיהא ארור.

פרק יא, ז
העד העדותי. לשון התראה.

פרק יא, ח
ואביא עליהם את כל דברי הברית. האלות האמורות בברית על הדברים אשר צויתי לעשות ולא עשו.

פרק יא, יב
ערי יהודה. מערי יהודה.

פרק יא, יד
רנה ותפלה. בבעו ובצלו.

פרק יא, טו
מה לידידי בביתי. מה לעם סגולתי לבא עוד בביתי. עשותה המזמתה. לעשות היא מזמת עצת חטאים שלה. הרבים. שבהם. ובשר קודש יעברוך מעליך. אף המילה בטלו מבשרם, שעל ידה היו מקודשים לי. כי רעתכי אז תעלוזי. כשאתם עוברים עבירה אתם שמחים.

פרק יא, טז
לקול המולה. לשון שאון עם רב שיבוא עליהם. ורעו דליותיו. ורצצו את ענפיו.

פרק יא, יח
וה' הודיעני. כך אמר הנביא הקדוש ברוך הוא הודיעני את פורענותם.

פרק יא, יט
ואני ככבש אלוף. אשר יובל לטבוח. יובל. לפי שאני מודיעם הרעה הם אומרים להרגני, ככבש אלוף דונש ויהודה בן קודיש פתרוהו ככבש ופר אשר יובל לטבח ואלוף כמו שגר אלפיך (דברים כח), ואע"פ שלא נאמר אלוף יש לנו כיוצא בו שמש ירח עמד זבולה (חבקוק ג) כסוס עגור כן אצפצף (ישעיה לח), ומנחם פתר ככבש אלוף כבש גדול (עיין בתהלים נ"ח בפרש"י) ויונתן מסייעו שתירגם כאימר בחיר. נשחיתה עץ בלחמו. נרמי סמא דמותא במיכליה.

פרק יא, כ
אראה נקמתך מהם. את אנשי ענתות היה מקלל.

פרק יא, כג
אל אנשי ענתות. כמו על אנשי ענתות.