פרק יב, א
צדיק אתה ה' כי אריב אליך. כשאתווכח עמך ידעתי כי תצדק בדבריך אך חפץ אני לדבר משפטים אותך להודיעני דרכך. מדוע דרך רשעים צלחה. שנתת גדולה לנבוכדנצר הרשע ותצליחהו להחריב ביתך. דבר אחר: על אנשי ענתות היה צועק וקורא תגר. שלו. לשון שלוה.

פרק יב, ג
ואתה ה' ידעתני. גם על אנשי ענתות העומדים עלי עזרני כי אתה ידעתני. התיקם כצאן לטבחה. נתקם מן החיים למות דישטאקאלו"ש בלע"ז כמו עד התיקנו אותם מן העיר (יהושע ח). והקדישם. הזמינם.

פרק יב, ד
עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש. עד כאן דברי הנביא, ורוח הקודש משיבתו מרעת יושבי בה ספתה בהמות ועוף. תאבל. תחרב. ספתה. פוניד"א בלע"ז. כי אמרו. יושבי הארץ הזאת. לא יראה את אחריתנו. אין גלוי לפניו מה יהיה בסופינו.

פרק יב, ה
כי את רגלים רצתה וילאוך. קרוביך הכהנים כמותך ואנשי עירך באים להורגך. את רגלים. עם רגלים פיאוניד"ש בלע"ז. ואיך תתחרה את הסוסים. לרוץ את הסוסים כלומר ומה קרוביך הכהנים באים להרגך כל שכן שיקומו להרגך שרי יהודה וזהו קצפי עליהם וזו היא הצלחת האויב, וכן תרגם יונתן: דנא תיובתא וגו'. ומדרש רבותינו אם על שכר שלש פסיעות שרץ נבוכדנצר לכבודי בימי מרודך בלאדן אתה תמה שהרביתי גדולתו כל כך מה תתמה עוד כשתראה שילום שכר שאשלם לצדיקים שרצו לפני כסוסים. תתחרה. אאטיר"ש בלע"ז. ובארץ שלום אשר אתה בוטח. שם הלאוך. ואיך תעשה בגאון. שרי יהודה, וגאון הירדן משל הוא לפי שהוא מקום אריות ונמרים וכן למדנו יונתן בהרבה מקומות וכאן תירגם ואכדין את מדמי לקבל חיות ברא די ברום ירדנא והנה כאריה יעלה מגאון הירדן (לקמן ט) תרגם יונתן: בשתי מקומות כאריה דסליק מרום ירדנא.

פרק יב, ו
קראו אחריך מלא. קבוצת אנשים.

פרק יב, ז
ידידות נפשי. עם סגולתי.

פרק יב, ח
נתנה עלי בקולה. עלתה לפני צעקת חמסיה.

פרק יב, ט
העיט צבוע. הה"א תמוה לכך הוא נקוד פתח הכי הם עוף צבוע מגואל בדם ששאר העופות נאספים עליו. דבר אחר: העיט צבוע עוף אחד שהוא צבוע וכל העופות נאספים עליו לאוכלו ששונאים אותו. העיט סביב עליה. שמא עוף שמים הם אלו החיילות הגדודים הקלים אשר סביביה. התיו. בואו.

פרק יב, י
רועים רבים. ראשי גייסות של חיל נבוכדנצר כמו שנאמר למעלה, אליה יבאו רועים ועדריהם (לעיל ו). בססו. לשון מרמס וכן והיו כגבורים בוסים בטיט חצות (זכריה י). חלקת. קנפני"א בלע"ז.

פרק יב, יא
אבלה עלי. לפני.

פרק יב, יג
זרעו חטים וקוצים קצרו. התפללו ולא נתקבלה תפלתם למה, לפי שלא נרו להם ניר תשובה ומעשים טובים לכך זרעו אל קוצים, ספר שנקוד בו זרעו בחירי"ק הזיי"ן שיבוש הוא. נחלו. לשון חולי נחלו במכאובם וצעקתם לפני ולא יועילו. מתבואותיכם. ממעשיכם.

פרק יב, יד
שכיני הרעים. מצרים עמון ומואב וצור וצידון שהיו שכני ארץ ישראל ומזיקין אותם.

פרק יב, טו
אשוב ורחמתים. כולן לקו סמוך לחורבן הבית ובכולם נאמר ושבתי את שבות בספר זה.

פרק יב, טז
אם למוד ילמדו. אם יאמינו בה'. ונבנו. לשון בנין.