פרק יד, א
דברי הבצרות. שיביא עליהם רעב, ומנחם חברו לשון מבצר כמו ומבצר משגב חומותיך (ישעיה כה).

פרק יד, ב
ושעריה. עריה. וצוחת ירושלם. צעקת ירושלים כמו מראש הרים יצוחו (שם מב).

פרק יד, ג
על גבים. בורות שהמים מתכנסים בהם. שבו כליהם ריקם. שלא ירד מטר. וחפו. לשון כסוי.

פרק יד, ד
אכרים. בובייר"ש בלע"ז.

פרק יד, ה
ילדה ועזוב. את ולדה לבקש לה מרעה.

פרק יד, ו
על שפיים. יבלי מים כיבייר"ש בלע"ז.

פרק יד, ז
ענו בנו. העידו בנו. עשה למען שמך. עשה מה שתעשה עמנו למען שם גדול שיצא לך שאתה מושל בכל ואנחנו עמך וצאן מרעיתך ולא נאה שתתן שם נצחונך לאלילים ומדרש אגדה יש למען שמך המשותף בשמינו.

פרק יד, ח
מקוה. תוחלת.

פרק יד, ט
נדהם. דקרו"ץ בלע"ז מושך ידו מן המלחמה ויש אומרים רקרואנ"ץ בלע"ז. ושמך עלינו נקרא. לפיכך אין כבודך בכך. תנחנו. פי' כמו תעזבנו.

פרק יד, י
כן אהבו לנוע. כן כמה שגזרתי עליהם גולה במצרים ובבל אהבו שם להיות גולים לעבוד עכו"ם רחוקות.

פרק יד, יד
ואליל. לשון אל דבר שאינו.

פרק יד, יז
נחלה מאד. לשון חולי.

פרק יד, יח
סחרו. סבבו לבקש הצלה. אל ארץ ולא ידעו. אל ארץ אחרת ולא היו יודעין בה עד הנה.

פרק יד, יט
אם בציון געלה נפשך. על מנת שלא לשוב עליה כי אם דעתך לשוב מדוע הכיתה באין מרפא.

פרק יד, כא
למען שמך. שנקראת רחום. כסא כבודך. בית המקדש, ומדרש אגדה ישראל החקוקים בכסא כבודך.

פרק יד, כב
ואם השמים יתנו רביבים. מאיליהם אם לא על פיך בתמיה, כל תמיהה הכפולה הראשונה בה"א והשנייה באם כגון הבמחנים אם במבצרים (במדבר יג) הטובה היא אם רעה (שם) המאוס מאסת אם בציון געלה נפשך (כאן), אף כאן היש בהבלי העכו"ם ואם השמים.