פרק כ, ב
המהפכת. שם מקום האסורים ויונתן תרגם: לכיפתא ארוולו"ר בלע"ז.

פרק כ, ג
מגור. יראה. לא פשחור קרא ה' שמך וגו'. לא נקרא שמך פשחור אלא בשביל דבר זה, כלומר פשח שחור כמו אילן שנפשח וכן ויפשחני (איכה ג). וכן אמר לו לא פשחור קרא שמך שלשון פשחור משמע אדם גדול ובן חורין פש חור, אלא לכך נקרא שמך פשחור פשח שחור. דבר אחר: פשח סחור רבים סביבותיך להרוג וללשון זה מגור הוא לשון אסיפה כמו מגורי אל חרב (יחזקאל כא).

פרק כ, ה
חוסן. ממון.

פרק כ, ז
פתיתני. ללכת בשליחותך. חזקתני. הכבדת עלי ידך החזקה ללכת על כרחי. ותוכל. ונצחת. כולה. כל העם לועג לי.

פרק כ, ח
מדי אדבר. בכל עת שאדבר אליהם אני צריך לזעוק ולהרים קול ואיני קורא אליהם טובה כי אם נבואות חמס ושוד. כי יהיה דבר ה' לי. לפיכך דברו לי חרפה שהם מחרפים אותי. ולקלס. לדבור כמו וקלסה.

פרק כ, ט
ואמרתי לא אזכרנו. אם אמר לי לבי שלא לילך בשליחותך עוד. והיה בלבי. הנבואה. כאש בוערת. ועל כרחי אני צריך לילך. עצור בעצמותי. וכנוס בעצמותי האש. כלכל. לסבול האש.

פרק כ, י
כי שמעתי. אני אמרתי שלא אזכרנו לפי ששמעתי דבת רבים אלו שמתלחשים עלי. מגור. לשון אסיפה וכן תרגם יונתן. הגידו. עליו עדות שקר. ונגידנו. ונעידנו ומנחם פירש הגידו ונגידנו כמו (דברים יד) לא תתגודדו וכן חבר לחלק יגיד רעים (איוב יז) לשון השחתה כמו גודו אילנא (דניאל ג), ודונש פתר אותו לשון הגדה ממש, וכה פתרונו הגידו עליו דברי שקר ונגידנו למלך, ויש לנו כמו נגידנו דברים רבים במקרא אשר לא יכין פתרונו כי אם עד אשר יחלקון לשתי תיבות או לשלש כמו ולא יכלו דברו לשלום (בראשית לו) בני יצאוני (לעיל י).
שומרי צלעי. מצפים שברי. אולי יפותה. לשמוע לנו ולטעות אחרינו.

פרק כ, יא
כי לא השכילו. לא הצליחו בעצתם.

פרק כ, יד
ארור היום אשר ילדתי בו. פוא"י אינייניר"ט בלע"ז היא שעת הריון ועל ידי אונס שמש חלקיהו אביו מטתו ביום שהיה בורח מפני מנשה שהיה הורג את הנביאים ושמש מטתו וברח.

פרק כ, טו
שמח. מ"ם דגושה שהוא לשון משמח אחריה, ששמח את אביו בבשורתו.

פרק כ, טז
כערים אשר הפך. סדום ועמורה. ולא נחם. משגזר עליהם חורבן לא חשב מחשבה אחרת לבטל גזרתו. שמח. מ"ם דגושה שהוא לשון תשמח אחרים ששמח את אביו בבשורתו.

פרק כ, יז
אשר לא מותתני. מלאך המות מרחם והרי זה מן המקראות קצרי דבור. הרת עולם. הריון של עולמית.

פרק כ, יח
עמל ויגון. חורבן בית המקדש.