רשי, ירמיהו פרק כא
פרק כא, ד
הנני מסב את כלי המלחמה. יש בכם היודעים להשביע את השרים של מעלה הממונים על הפורעניות להציל איש איש מן הרעה שהוא ממונה עליה, ובכך אתם בוטחים הנני מיסב את השררה של זה לזה ולא תדעו על מי תשביעו.
ואספתי אותם. כלי מלחמה אל תוך העיר הזאת שאשחית אתכם בדבר ע"י מלאך המות שהוא מן השרים העליונים, וכן מפורש בענין בדבר גדול ימותו.
פרק כא, ט
והיתה לו נפשו לשלל. כאדם השולל שלל וחוטפו והולך לו, כן תהיה לי נפשו שלולה מן המיתה מן ההורגים.
פרק כא, י
פני. כתרגומו רוגזי.
פרק כא, יב
מיד עושק. טעמו למטה שאינו שם דבר אלא שם הגזלן העושק את אחרים.
ואין מכבה. שלא ימלט לכם שריד.
פרק כא, יג
יושבת העמק. ירושלים היא בתוך עמק, דבר אחר: שהעמיק הקב"ה עצה עליך להחריבך.
צור המישור. הר שכל סביביו מישור.
מי יחת עלינו. מי יחנה עלינו כמו כי שם ארם נחיתים (מלכ"ב ו).