פרק כב, ג
אל תונו. זו אונאת דברים.

פרק כב, ו
גלעד אתה לי וגו'. אילו את חביב קדמי כבית מקדשא דרם בריש טוריא אם לא אשוינך מדברא. גלעד אתה. בית המקדש שממנו צרי ורפואה לכל העולם.

פרק כב, ז
וקדשתי. וזמנתי. וכרתו מבחר ארזיך. לפי שדמוהו ללבנון נופל כאן הלשון הזה.

פרק כב, י
אל תבכו למת. ליהויקים שימות לפני השער כשיסחבוהו להגלותו. בכו להולך. ליהויכין ולצדקיהו אמור מעתה חביבה מיתתו של יהויקים שנאמר בו ונבלתו תהיה מושלכת לחורב ביום ולקרח בלילה, (לקמן לו) מחייו של יהויכין שנאמר בו וארוחתו ארוחת תמיד וגו' (לקמן נב).

פרק כב, יא
אל שלום. הוא צדקיהו וכך נקרא (בדברי הימים א ג) והרביעי שלום וקראו רביעי למלכות בבני יאשיהו שבתחלה מלך יהואחז ואח"כ יהויקים ואחריו יהויכין ואחריו צדקיהו. אשר יצא. ואע"פ שלא יצא עדיין מתנבא עליו כאלו יצא.

פרק כב, יג
הוי בונה ביתו. על יהויקים הוא אומר שהוא היה רשע וסוף הענין מוכיח לכן כה אמר ה' אל יהויקים וגו'.

פרק כב, יד
בית מדות. בית גדול כמו אנשי מדות (במדבר יג) שיש בהן מה למדוד. וקרע לו. והרחיב לו, אחרים הגיהו וקרע לו ופתח לו וכן ותקרעי בפוך (לעיל יד) קרעת שמים ירדת (ישעיה סג) כולן לשון פתיחה. וספון בארז. מסכך הגג בארזים. ומשוח בששר. ומצייר בסממנים, תרגם יונתן: בששר צבע הוא ממין הציורים, לשון אחר ומשוח בששר כמו חוט המשחה אליינאנ"ט אנשינופלשון אחר בלע"ז.

פרק כב, טו
התמלוך. התאריך ימים על שאתה מתחרה להכביד על ממשלתך להודיע שאתה מלך. אביך. יאשיהו שהתנהג בענוה הלא אכל ושתה וראה טוב כל ימי חייו.

פרק כב, יז
על בצעך. לגזול ממון. המרוצה. ריצוץ דלים ועושק יוכיח עליו כי עשוק ורצוץ תמיד סמוכין בלשון מקרא וכן את מי עשקתי ואת מי רצותי (שמואל א יב).

פרק כב, יח
והוי הדה. הוי על תפארתו.

פרק כב, יט
קבורת חמור יקבר. כמה דמשגרן ית נבלת חמרא כן ישגרון ית נבלתיה. ישגרון. יסחבון.

פרק כב, כ
עלי הלבנון וצעקי. סקי לבית מקדשא וצווחי. ובבשן תני קולך. על הבשן שיחרב ויונתן תרגם: ובתרעי טור ביתא ואיני יודע לפרש האיך נופל לשון בשן בשערי הר הבית אם לא בשביל הדלתות שעושין מאלוני הבשן והוא שם מקום, או לשון בשן מקום בקעה רחבה כן היקף הר הבית מגרש ריוח לבהמ"ק. וצעקי מעברים. וצוחי על מגיזתא והם לשון מקום.

פרק כב, כא
בשלותיך. כשהיית בשלוה.

פרק כב, כב
כל רועיך. כל מלכיך. תרעה רוח. רוח קדים תרוצצם.

פרק כב, כג
מקוננת בארזים. ששמת קנך במגדלות בתי ארזים לבנות בתי מדות. מה נחנת. מה מצאת חן בשביל גובה מגדלייך בעיני שודדיך בבא לך חבלים של לידה ומנחם פתר נחנת לשון חניה אבל דונש פתר אותו לשון חן.

פרק כב, כד
חותם על יד ימיני. חקוק וחתום בתוך בשר זרועי. אתקנך. אנתקך לשון התיקם כצאן לטבחה (לעיל יב) עד התיקנו אותם (יהושע ח) והנו"ן יתירה בו. ומדרש אגדה במקום שנתק נתקן שעשה תשובה בבבל ונשאל הקב"ה על שנשבע כתבו את האיש הזה ערירי כאן ונולד לו זרובבל בבבל, ונאמר לו על פי הנביא ביום ההוא אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי ושמתיך כחותם (לקמן סוף מ"ג), כלפי שאמר לאביו אם יהיה חותם על יד ימיני אנתקנו.

פרק כב, כו
והטלתי. לשון השלכה.

פרק כב, כז
מנשאים את נפשם. לשון תנחומים שנפשם מתנשאה להתנחם ולומר עוד נשוב לארצנו.

פרק כב, כח
העצב נבזה. תמיה הוא שמא צורה נשבר ונבזה האיש הזה שהושלך מעל פני כמי שאין חפץ בו. נפוץ. נשבר כמו ככלי יוצר תנפצם (תהלים ב) ואחרים הגיהו העצב כמו העצבים מעצבין את הקטן במסכת שבת, כלומר האתה נבזה ונפוץ בעיניך כעולל קטן שמעצבין אותו מילוילי"ר בלע"ז אין זה כדי. הוטלו. הושלכו, לשון השלכה שאין לה תקומה כמו כי יפול לא יוטל (שם לז).

פרק כב, כט
ארץ ארץ ארץ. מארצו גלה אל ארץ אחרת ואת ארץ ישראל שמעי דבר ה', דבר אחר: ארץ ארץ ארץ, ארץ שהוא ארץ שבארצות שהיתה חשובה שבכולן, דבר אחר: ארץ ישראל שלש ארצות היו בה יהודה ועבר הירדן והגליל.

פרק כב, ל
גבר אשר לא יצלח בימיו. כתבוהו.