פרק כג, א
הוי רועים. מלכי יהודה.

פרק כג, ב
ולא פקדתם אותם. לא נזהרתם לשומרם.

פרק כג, ד
ולא יפקדו. ולא יחסרו לשון ולא נפקד ממנו איש (במדבר לא).

פרק כג, ה
והשכיל. ויצליח.

פרק כג, ו
ה' צדקנו. ה' מצדיק אותנו בימיו של זה.

פרק כג, ט
לנביאים נשבר לבי בקרבי. לדברי הנביאים האומרים שלום יהיה לכם נשבר לבי. רחפו. הולכים ונעים ככנפי צפור המרחף על קנו טרנבליר"ש בלע"ז. מפני ה'. שאני שומע ממנו גזירה רעה זאת.

פרק כג, י
מפני אלה. שבועת שקר. אבלה. חרבה. מרוצתם. קורש"א בלע"ז ויונתן תרגם: לשון רצון. לא כן. לא בדין.

פרק כג, יא
גם נביא גם כהן. אפילו אלו שהכל למידין מהם. גם בביתי מצאתי רעתם. שהעמידו דמות בהיכל.

פרק כג, יב
כחלקלקות. ארץ חלקה שהרגל מחלקת בה והאדם נופל. כחלקלקות באפלה. כשלון על כשלון חלקלקות באור יש כשלון אפלה בלא חלקלקות יש כשלון.

פרק כג, יג
ובנביאי שומרון ראיתי תפלה. קודם שגלו.

פרק כג, יד
ובנביאי ירושלים. אני רואה עתה שערורה דבר מגונה. וחזקו ידי מרעים. אומרים לרשעים שלום יהיה לכם. לבלתי שבו. שלא ישובו המריעים איש מרעתו.

פרק כג, יז
וכל הולך בשרירות לבו וגו'. ולכל הולך בשרירות לבו וגו'.

פרק כג, יח
מי עמד בסוד ה'. וישמע את הנגזר מלפניו אותו שהקשיב דבר תורתו וישמע למצותיו, ולא הרשעים האלה שמיעה הראשונה שבמקרא זה שמיעה ממש שמיעה האחרונה קבלה.

פרק כג, יט
מתחולל. משתכן מחזר לשכון ועל ראש רשעים ישכון.

פרק כג, כ
מזמות. לשון מחשבה.

פרק כג, כב
ואם עמדו בסודי וישמיעו דברי וגו'. היה להם להשמיע דברי ותורתי את עמי ולא להטעותם בה מעלי.

פרק כג, כג
האלהי מקרוב. שאיני רואה אלא בסמוך לי, ואין בי כח לשפוט את התחתונים שהם רחוקים ממני ואיני יודע במעשיהם.

פרק כג, כד
אם יסתר איש. זהו כפל תמיהה האלהי מקרוב כדרך כל תמיהות הכפולות.

פרק כג, כו
עד מתי. ינבאו שקר וכי יש בלבם של הנביאים הללו הנבאים שקר, לקיים מחשבותם שהם חושבים להשכיח את עמי שמי וגו'. תרמית. לשון מרמה.

פרק כג, כח
יספר חלום. יספרנו לשון הבאי כשאר חלומות ולא יחזקנו בדברי נבואה. מה לתבן את הבר. מה ענין שקר אצל אמת. את הבר. עם הבר.

פרק כג, כט
הלא כה דברי כאש. לא היה להם לטעות ולדמות חלומותם לומר שהם נבוא,ה כי דבר נבואה כשבאה בפי הנביא בגבורה היא באה בו כאש בוערת, כענין שנאמר ותהי בלבי כאש בוערת (לעיל כ) ואומר ויד ה' עלי חזקה (יחזקאל ג). וכפטיש. פי"ק בלע"ז ויש אומר מרטיי"ל בלע"ז.

פרק כג, ל
מגנבי דברי איש מרעהו. איש מאת רעהו יש להם מרגלים אצל נביאי האמת ושומעין סגנון שלהם שהם מתנבאים בו ואומרין נביאת שקר באותו לשון כמו שעשה חנניה בן עזור שמע את ירמיה מתנבא בשוק העליון, הנני שובר את קשת עילם והוא ניבא בשוק התחתון שברתי את עול מלך בבל, (לקמן כח) כמו שכתבו רבותינו בסנהדרין.

פרק כג, לא
הלוקחים לשונם. המלמדים לשונם לומר שקריהם בלשון נאם ה', כנביאי האמת למען יאמינו בם.

פרק כג, לב
ובפחזותם. לשון תמהון אישטורדיזו"ן בלע"ז.

פרק כג, לג
מה משא ה'. לשון שחוק לפי שנבואתו להם למשא. ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי וגו', אומרים לכם מה המשא, אתם למשא להקב"ה והוא אמר שיטוש וישליך אתכם מעל זרועותיו משמים ארץ, כך שמעתי. ונטשתי. ועזבתי.

פרק כג, לו
כי המשא יהיה לאיש דברו. אע"פ שאתם מהפכין את המשא לגנאי משא דבר ה' לאיש דברו ולאיש עצתו הוא מגלהו ואתם מהפכין אותו ללשון משאוי זו לא שמעתי כן והיא עיקר, אבל כך שמעתי כי המשאוי יהיה משאוי של פורענות למי שאומרו השואל מה משא, ע"א משא ה' לשון נבואה הוא והיה הנביא השקר שואל לנביא האמת לאמר לו את דבר הקב"ה בלשון שבא הסיגנון אליו, והסיגנון לא היה מפרש הדיבור כל כך והיה נביא השקר מהפך הפירוש לצד אחר, והיה מדבר בדוגמת נביא האמת כדי שיאמינו בו. וכן עשה חנניה בן עזור לכן הוא אומר אל תשאלו משא ה' את לשון הסגנון אלא מה דבר ומה ענה, את פירוש הדבר שאלו לנביא אמת לאמר להם מה הקב"ה אומר ולהיכן נוטין את דבריו. כי המשא יהיה לאיש דברו. סיגנון סתם הקב"ה אמרו סתם לאיש עצתו שאינו חשוד להפכו, ואתם שואלים אותו כדי להפכו והפכתם את דברי הקב"ה, וזהו שאמר למעלה מגנבי דברי איש מאת רעהו כאן גם זה לשון מיושר.

פרק כג, לז
כה תאמר אל הנביא. כשאתם באים לשאול דברי מאת הנביא.

פרק כג, לט
ונשיתי. לשון גיד הנשה (בראשית לב) ולשון ונשתה גבורתם (לקמן נא) קופץ ומטלטל ממקום למקום.