פרק כה, א
בשנה הרביעית. שנה שנתחתם גזר דינם שיגלו ושישתו כוס החמה כמו שאמור בענין קח את כוס וגו', וקודם גזר דין אמר לנביא להוכיחם אולי ישובו ולא יתחתם גזר דינם.

פרק כה, ג
שלש ועשרים. יאשיהו מלך שלשים ואחת צא מהם שתים עשרה שנה נשארו תשע עשרה וארבע של בנו הרי שלש ועשרים. אשכים ודבר. לשון הווה הייתי משכים ומדבר תמיד.

פרק כה, י
קול רחים. סימן הוא לסעודת ברית מילה על שם שטוחנין ושוחקין לה סממנין לרפואה. אור נר. סימן משתה כך שנינו בסנהדרין.

פרק כה, יג
את כל הכתוב. על בבל. בספר הזה. בסופו.

פרק כה, יד
כי עבדו בם. כמו כי יעבדו בם בבני בבל. גם המה גוים רבים. מדי ופרס.

פרק כה, טו
כוס היין החמה. נבואת הפורענות. והשקיתה אותו. הנבא להם שלא תשוב עוד בשום תשובה.

פרק כה, טז
והתגעשו. וישתגשון. והתהללו. לשון הוללות ישתטו.

פרק כה, יח
כיום הזה. כאשר הם היום לאחר החורבן כתב ירמיה ספרו.

פרק כה, כ
ואת כל הערב. כל סומכותא אשר ערובת פרעה ומשענתו עליהם לעזרה. הערב. גרנטיא"ה בלע"ז.

פרק כה, כב
ואת מלכי האי. כל אלו שמנה עד כאן שכיני א"י הם.

פרק כה, כג
קצוצי פאה. המוקצים בקצה אותה הרוח.

פרק כה, כד
מלכי ערב. ערביא. ואת כל מלכי הערב. סומכוותא של ערביים.

פרק כה, כו
ששך. הוא בבל בא"ת ב"ש.

פרק כה, כז
וקיו. כאדם ששותה יותר מדאי שמקיא. החרב. התגר של המלחמה.

פרק כה, כט
מחל. מתחיל.

פרק כה, ל
על נוהו. מתאבל על חורבן ביתו. הידד. לשון הוי שצועקין עושי מלאכה כבדה בקול רם לזרז זה את זה, להתחזק ודורכי גתות רגילין בה. יענה. כל לשון ענייה צעקת קול רם היא.

פרק כה, לא
נשפט. מתווכח בדין.

פרק כה, לב
מגוי אל גוי. שאני מסכסכן זה בזה. מירכתי. כתרגומו מסיפי.

פרק כה, לד
הילילו. לשון יללה. והתפלשו. התגלגלו בעפר ווטרליי"ר בלע"ז. ותפוצותיכם. הרי זה מקרא קצר כלומר ותפוצותיכם תקרבנה לבא. ככלי חמדה. כלומר אם תאמרו חשובים אנחנו הרבה יש כלי חמדה של זכוכית נופלים ומשתברים ואובדים.

פרק כה, לז
ונדמו. לשון חורבה לשון הדימנו, ונדמה שם (לעיל ח).

פרק כה, לח
עזב ככפיר וגו'. גלה מלכא מכרכיה ככפיר העוזב את סוכו. היונה. משתכרת ביין כן תרגם יונתן. דבר אחר: לשון אונאה.