פרק ל, ג
כי הנה ימים באים. ולא תאמר למה אכתבנו כי יאבדו כולם ואין קורא בו ואין זוכרו עוד כי הנה ימים באים וגו'.

פרק ל, ה
קול חרדה שמענו. יש פותרין על שמועת בבל שהיו חרידים ממנה אותם שגלו שם, ומדרש אגדה על מלחמת גוג ומגוג.

פרק ל, ו
אם יולד זכר. אם דרך לזכרים ללדת שיאחזום חבלים כיולדה. חלציו. כמו מתניו.

פרק ל, ז
היום ההוא. יום הריגת בלשאצר ומפלת בבל, פ"א יום מפלת גוג.

פרק ל, ח
אשבור עולו. יסיר עול העכו"ם מעל ישראל.

פרק ל, י
ואתה אל תירא. מכל הרעות אשר תראה באה על בבל אשר אתה בתוכה. ושאנן. כמו ושקט.

פרק ל, יא
ויסרתיך למשפט. בדין חסוך. ונקה לא אנקך. לשון טיאוט השמד.

פרק ל, יב
אנוש לשברך נחלה מכתך. אנפר"ש בלע"ז.

פרק ל, יג
למזור. רפואה אין אדם סבור שתהא לך תשועה. תעלה. רפואה לשון הועיל.

פרק ל, יד
מוסר אכזרי. ייסורי אכזריות המוסר אכזרי הוא.

פרק ל, טז
לכן. שבועה. שאסיך למשסה. לשון ביזה וכן תרגם יונתן: ויהון עדיך לעדי.

פרק ל, יז
ארוכה. רפואה.

פרק ל, יח
וארמון. המקדש.

פרק ל, יט
והכבדתים. שיהיו עם כבד. ולא יצערו. כמו ימעטו.

פרק ל, כא
אדירו. שר שלו. ערב את לבו. לשון ערבון פרוויל"א הטינ"א בלע"ז. לגשת אלי. למלחמה למחות בידי.

פרק ל, כג
מתגורר. חונה ודר לשון ארץ מגורי ודוגמתו וסער מתחולל (לעיל כב) האמור במקרא האחר הוא זה ששניהם לשון חנייה. על ראש רשעים. על ראש עכו"ם.