פרק לב, ב
צרים. לשון מצור. בחצר המטרה. לשון בית המשמר.

פרק לב, ה
עד פקדי אותו. פקודת כל האדם היא המיתה.

פרק לב, ו
ויאמר ירמיהו וגו'. לא לצדקיהו אמר כן אלא פירש הכתוב למה כלאו וחוזר לדבורו הראשון, לפרש מה הדבר אשר היה אל ירמיהו.

פרק לב, ז
בא אליך. על פי הדבור.

פרק לב, יא
את ספר המקנה. שטר המכירה. את החתום וגו'. עם חתימתו כשהוא חתום כדת וחוק. ואת הגלוי. שהוחזק בבית דין על פי עדיו וכתבו וחתמו הדיינין אשרתא דדייני הוא קיום השטרות, לעשות הדבר גלוי ומפורסם פן ימותו העדים. ורבותינו פירשו לענין גט פשוט ומקושר בבבא בתרא.

פרק לב, יב
לעיני חנמאל דודי. ועד עכשיו קראו בן דודי שמא שנים היו ואם אין זאת לא ידעתי מהו ויש נוטים לומר דודו ובן דודו היה חנמאל לירמיה, כגון ראובן נשא את בת שמעון אחיו וילדה לו ימואל וכבר הוליד שמעון ימין הרי ימין דודו לימואל שבן אחי אמו הוא וגם בן דודו שהוא בן שמעון אחי אביו של ימואל ואינה היא המדה שלא מצינו בכל המקרא אח האם קרוי דוד.

פרק לב, יד
כה אמר וגו'. אל תאמר לחנם אני מצניעם שהרי הכל גולים.

פרק לב, טו
כי כה אמר ה'. סופן לקנות בתים.

פרק לב, יז
לא יפלא. לא יכחד ויודע אתה שסופנו לגלות ולמה אמרת לי לקנות שדה.

פרק לב, יח
ומשלם עון אבות אל חיק. הדור הזה ההולכים אחרי אבותיהם בדרך הרעה. הגדול הגבור. ולא אמר והנורא אמר עכו"ם מרקדין בהיכלו איה נוראותיו במסכת יומא.

פרק לב, כ
ובאדם. בשאר אנשים, דבר אחר: אותות שהיו שקולין לישראל ולמצרים. כיצד, ויהי הענן והחשך ויאר הלילה (שמות יד), אותו מזל ששימש חשך למצרים שימש אור לישראל מדרש אגדה. ויונתן תרגם: ולישראל עבדתא פרישן בגו בני אנשא.

פרק לב, כג
ותקרא אותם. הקרית אותם לשון מקרה.

פרק לב, כד
ואשר דברת. רעה עליה היה ובא.

פרק לב, כה
והעיר נתנה. ולמה לי שדה.

פרק לב, כז
הממני יפלא. וכי העתידות עלומות ממני.

פרק לב, לא
למן היום אשר בנו אותה. ביום שהוסד הבית נשא שלמה את בת פרעה.

פרק לב, לג
ולמד אותם. לשון פעול אפרננ"ט בלע"ז.

פרק לב, לז
הנני מקבצם. ברחמים מכל אשר הדחתים שם באפי.