פרק לז, א
וימלך מלך. לפי שמעתה בא לספר ולומר שנתקיימו הפורעניות שנבא עד הנה התחיל לומר כן ובבא עת הפקודה שיקרבו הימים להתקיים הדברים וימלך מלך אחר על יהודה תחת כניהו בן יהויקים וגו'.

פרק לז, ד
וירמיהו בא ויוצא בתוך העם. כשמלך צדקיהו צוה והוציאוהו מבית הכלא שכלאו יהויקים, שצדקיה היה צדיק ודורו רשעים ויהויקים היה רשע ודורו צדיקים.

פרק לז, ה
וחיל פרעה יצא ממצרים. לעזרה ליהודה.

פרק לז, ז
שב לארצו מצרים. בספינות היו באים ורמז הקב"ה לים והציף עליו כמו נודות ואובות כלומר נפוחות דומות לעורות בני אדם, אמרו זה לזה מה זאת? אמרו אלו אבותינו שטבעום אבותיהם של אלו שאנו הולכים לעזרתם בים מיד שבו לארצם.

פרק לז, יב
לחלק משם בתוך העם. לפלגא אחסנתא דיליה בגו עמא ובעוד הכשדים צרים עליה לא היה יוצא ממנה שמתפלל על העיר שלא תלכד.

פרק לז, יג
ושם בעל פקידות. ממונה לשמור שלא יצא איש מן העיר להשלים אל הכשדים. בן שלמיה בן חנניה. הוא חנניה בן עזור בן בנו היה זה ולכך יחסו הכתוב, ללמד שכל המחניף לרשע סוף נופל בידו או ביד בנו או ביד בן בנו, וירמיה החניף לו שאמר לו אמן יקים ה' את דבריך (לעיל כח). ומדרש אגדה שצוה חנניה את בנו ראה שאני מת על ידי ירמיה והעמידני שקרן בנבואתי אם תוכל להכשילו הכשילהו, ובנו צוה גם הוא לבניו כך וכשהגיע שעה הכשילו.

פרק לז, טז
ואל החניות. תירגם יונתן: לגיו מן חנואתא חניות היו לפני אותו בית הכלא.

פרק לז, כא
מחוץ האופים. משוק נחתומים כמו וחוצות תשים לך בדמשק (מלכים א כ).