פרק מו, ג
מגן. של עור הוא והוא שלוק וכשיוצא למלחמה מושחו בשמן. וצנה. של עץ דמות תריסין שלנו.

פרק מו, ד
מרקו הרמחים. כמו ומורק ושוטף (ויקרא ז) פורבי"ר בלע"ז.

פרק מו, ה
המה חתים. מצרים. ולא הפנו. עוד לעמוד במלחמה לא היה להם פנאי.

פרק מו, ז
כיאור יעלה. שהיה רגיל להעלות גייסות סביביו כמו נהר לשטף סביביו. יתגעשו מימיו. דמטרפין מוהי.

פרק מו, ח
כיאור יעלה. היה רגיל לעלות. אובידה. כמו אאבד.

פרק מו, ט
והתהוללו. לשון סכלות.

פרק מו, י
ורותה. לשון שובע, לשון אחר לשון שכרון, כמו שכר דמתרגמינן מרוי. בארץ צפון. שהלך פרעה על נבוכדנאצר בכרכמיש וגם נפל ונהרגו גבוריו, והוא ברח מן המלחמה.

פרק מו, יב
גבור בגבור כשלו. כשהיו בורחים היו נכשלים ונתקלים זה בזה.

פרק מו, יג
לבא נבוכדראצר. זו מכה שנייה שהחריב נבוכדנאצר את מצרים בשנת עשרים ושבע למלכו (יחזקאל כט) כמו ששנינו בסדר עולם.

פרק מו, יד
התיצב והכן לך. כנגד המלחמה, והכין והתקין.

פרק מו, טו
נסחף. נשטפו והחליקו גבוריך כמו מטר סוחף (משלי כח), נסתחפה שדהו בלשון משנה, ומנחם חברו לשון כליון, וכן חבר מטר סוחף. ודונש פתר מטר סוחף כמו מטר סועף, כמו מסעף פארה במערצה (ישעיה י).

פרק מו, טז
הרבה כושל. הקב"ה שהדפו והרבה לו מכשול. גם נפל. נתקבצו איש אל רעהו לאמר נקומה ונשובה אל עמנו ממקום שיצאנו משם להלחם. חרב היונה. חרבא דסנאה דהיא כחמר מרויא, היונה לשון יין לשון אחר לשון אונאה.

פרק מו, יז
קראו שם. במלחמה הכריזו משל של חרפה. פרעה מלך מצרים שאון. שהיה מגביה קול שאונו תשואות להתהלל בחיילותיו. העביר המועד. שייעד היום מלחמה קבוע לצאת ולהלחם ולא יצא ועבר יום זמן המועד.

פרק מו, יח
כי כתבור בהרים. כי כאשר דבר אמת הוא שתבור קבוע בהרים והר הכרמל על הים, כן באמת יבא הדבר הזה על מצרים.

פרק מו, יט
כלי גולה. אדם יוצא לדרך מתקן לו חמת ומקדה של חרס לשתות בה. ונצתה. לשון ציה.

פרק מו, כ
עגלה יפיפיה. מלכותא יאייא. קרץ. עממין קטולין קרץ לשון חתוך, וכן מחומר קרצתי (איוב לג). מצפון. מבבל.

פרק מו, כא
שכיריה. שריה כמו בתער השכירה (ישעיה ז). מרבק. קיפל"א בלע"ז. הפנו. פנו עורף לבקש לנוס.

פרק מו, כב
קולה כנחש ילך. הרי הנחש בא ללמד על מצרים ונמצא למד, למדנו מכאן שכשאמר הקב"ה לנחש על גחונך תלך (בראשית ג) וקיטע את רגליו והלך קולו בסוף העולם, כך שנוייה בל"ב מדות דרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי. כי בחיל ילכו. אליה.

פרק מו, כג
כרתו יערה. כח יש בהן לכרות כל יערה. כי לא יחקר. מספר צבאם.

פרק מו, כה
אל אמון. על אמון, על השר אמון יש שהוא לשון גדולה כמו התטבי מנא אמון (נחום ג). מנא. אלכסנדריא רבתא לאשיניוריא"ה דלישנדר"א בלע"ז.

פרק מו, כו
ואחרי כן. מקץ ארבעים שנה, כמו שאמר (יחזקאל כ"ט).

פרק מו, כז
ואתה אל תירא. צדיקים שבתוך מצרים שגלו שם על כרחם.

פרק מו, כח
למשפט. בדין חסוך מעט מעט.
ונקה. לשון טיאוט והשמד וכן תירגמו יונתן לשון כלייה.