פרק מח, א
המשגב. שם מקום.

פרק מח, ב
בחשבון ומדמן. שם מקום ולפי שמותם הוא מזכיר פורענותם. תדמי. תחרבי.

פרק מח, ד
צעיריה. שולטנהא הצעירים מן המלכים.

פרק מח, ה
מעלה הלוחית. שם מקום הוא מעלת הר.

פרק מח, ו
כערוער. מגדל ערוער עשוי במדבר ואין סביביו ישוב כי אם שוכני אהלים ומגדל העומד באין ישוב, נראה כחורבה כן תירגם יונתן. ומנחם פי' כערוער שם עץ מעצי היער.

פרק מח, ט
תנו ציץ למואב. תנו כנף למואב כל דבר תלאי התולה ובולט מן האדם ומן הבהמה קרוי ציץ כמו והיה לכם לציצית (במדבר ט"ו) ויקחני בציצת ראשי (יחזקאל ל"ח). כי נצא תצא. כי במעופה וחפזון תצאו בגולה ויהיה נצא מגזרת נצה כן חברו מנחם, וכן כי נצו גם נעו (איכה ד'). ויונתן תרגם: אעדו כתרא ממואב, תנו לאחרים ציץ הנזר אשר למואב.

פרק מח, י
מלאכת ה'. מלאכת השחתת מואב שהיא שליחותו של מקום.

פרק מח, יא
לא נמר. לא נחלף.

פרק מח, יב
צועים. מריקים וכן מהר צועה להפתח (ישעיה נ"א) הוא הלוך המעיים בשלשול. ונבליהם. חביותיהם של מואבים. ונפצו. ישברו כמו איכה נחשבו לנבלי חרש (איכה ד') כל נבל ימלא יין (לעיל יג).

פרק מח, יג
מכמוש. אשר בטח בו. מבית אל. עגל הזהב.

פרק מח, יז
נודו לו. לשון קינה כמו אל תנוד לו.

פרק מח, יט
שאלי נס ונמלטה. שאלי מן הנסים והנמלטים ממואב מה נהייתה אם נמלט כלום מהשחית.

פרק מח, כא
ומשפט בא. ופורענות בא.

פרק מח, כו
השכירוהו. השקוהו תרעילה עד שישתכר. גם הוא. כמו שהיה שחוק לו.

פרק מח, כז
תתנודד. היית מניד בראשך ומתלוצץ על חרבנו, לשון אחר: כי מדי דבריך בו שהיית מתרונן על חרבנו אתה מתנודד לצאת בגולה וכן תרגם יונתן: על דאסגיתון עליהון פתגמין בכן תטלטלון.

פרק מח, כח
בעברי פי פחת. מקום שהמים כורין תחת גידודי שפת הנחל הגבוהים וכשהנחל מתמעט נמצאת הגומא ריקנית והיונה מקננת באחת מעברי הגומא, וכשנחל רבה שוטף את הקן והיא נודדת משם כך שמעתי ויונתן לא תרגם כן והוה כיונא דשבקא פום שובכה ונחתא ושריא בארעית גובא.

פרק מח, ל
עברתו ולא כן. שנאתו לישראל לא באמת ולא במשפט. בדיו. גבוריו. לא כן עשו. לא כגמול השיבו לזרע אברהם שנלחם עם המלכים והציל את לוט אביהם.

פרק מח, לא
קיר חרש. עיר מארץ מואב. יהגה. גונח כיונים הוגים.

פרק מח, לב
מבכי יעזר אבכה לך. כשנאמרה נבואה זו כבר חרבה יעזר והיא סמוכה למואב, אבכה לך אבכה בשבילך דוגמת אותו בכי כי גם את תחרבי כמוהו. הגפן שבמה. ארץ כרמים היתה. נטישותיך. לפי שדימה אותה לגפן דימה את גבוריה לנטישות הגפן. עברו ים. הלכו בגולה. קיצך. לשון קיץ תאנים וקצך שהיא לשון קץ אין בו יו"ד והצד"י דגושה.

פרק מח, לג
ונאספה. וכלתה שלא תראה. לא ידרוך. ענבים בקול ענות הידד בשמחה כאשר היו עושים. הידד לא הידד. שהידד יצעקו לא יהי הידד הראשון כי אם הידד של מנוסת חרב.

פרק מח, לד
עגלת שלישיה. מדינה גברתנית.

פרק מח, לו
על כן יתרת עשה. על אשר גאות עשה לכך אבדו.

פרק מח, לז
גדודות. שריטות.

פרק מח, לט
איך חתה הילילו. הילילו עליה ואמרו איך חתה.

פרק מח, מ
כנשר ידאה. האויב אל מואב. ידאה. יעוף.

פרק מח, מא
הקריות. שם העיר.

פרק מח, מג
פחד ופחת. אלו ב' דברים קשים זה אצל זה שהפחד גורם לו לנוס והפחת מוכן ליפול בו. פחת. פוש"א בלע"ז.

פרק מח, מה
בצל חשבון. שהיא גבוהה ויש לה צל. עמדו. הנסים לנוח בצל אשר לא היה בהן עוד כח לנוס. מבן סיחון. מעיר סיחון כמו בן ראובן (ביהושע ט). וקדקד. אטריפירצד"א בלע"ז ומנחם חברו לשון מקור ויונתן תרגם: ויקירי לשון יקר. בני שאון. אותם שהיו מגביהים קול תפארת.