רשי, ירמיהו פרק ה
פרק ה, ג
ה' עיניך. הלא הם בעלי אמונה להטיב ולמה בגדו אלה בך ואין מבקשין אמונה.
הכיתה אותם. ולא נעשו חולים על המכה לשום על לבם לשוב מרעתם.
קחת. כמו לקחת.
פרק ה, ד
ואני אמרתי. הנביא אומר כך אך דלים הם מחכמה אלו שאני מדבר עמהם.
נואלו. לשון אויל כתרגומו איטפשו.
פרק ה, ה
אלכה לי אל הגדולים. הם ישמעו אך לא הועלתי וגם המה יחדו שברו עולו של הקב"ה מעליהם.
פרק ה, ו
אריה. מלכות בבל.
זאב. מלכות מדי.
נמר. מלכות יון.
יטרוף. באדום
זאב ערבות. לשון ערבה ושוחה זאב המדבר.
שקד. ממהר ומנחם חברו עם לשון שמירה, כמו לשקוד על דלתותי (משלי ח) יונתן תרגם: לשון אריבה.
פרק ה, ז
אי לזאת אסלח לך. בתמיה שמא לזאת אסלח לך ומנחם פירש אי כמו אין אשר בניך עזבוני ואשביע אותם כל טוב.
יתגודדו. יתקבצו גדודים.
פרק ה, ח
סוסים מיוזנים משכים היו. כסוסים אלו המזויינים בקושי אבר תשמיש בכל בקר היו משכים לאור בקר בהשכמה.
יצהלו. לשון זה נופל על הסוסים מקול מצהלות אביריו (לקמן ח) לשון צהלה אנוויישמיצ"ט בלע"ז.
פרק ה, י
בשרותיה. לשון מישור ומנחם חברו לשון חומה עם אדלג שור (תהלים יח), אך לא יתכנו נטישותיה צי"ש בלע"ז שהם שרשי כרם להיות נחשבים עם החומות ולא עם המישור, ואני אומר שרותיה לשון שורות הכרם. ויונתן תרגם: בשרותיה בקירוהא ונטישותיה ברניתהא.
פרק ה, יב
ויאמרו לא הוא. לא מן קדמוהי אתיא עלנא טבתא.
פרק ה, יג
והנביאים יהיו לרוח. כתרגומו ונביי שקרא יהון ללמא, כלומר הנבואה הניבאים לנו נביאי שקר בשמו של הקב"ה דבריהם יהפכו להבל והדבור של קדושה שהם אומרים לנו בשם הקב"ה אינן בהם.
כה יעשה להם. הנביא אומר לאומרים זאת כה יעשה להם כאשר אמר ה' לי ומה אמר ה' לי יען דברכם את הדבר הזה וגו'.
פרק ה, יד
ואכלתם. ותאכל אותם.
פרק ה, טו
איתן. תקיף.
גוי מעולם הוא. מימי קדם התחיל למרוד בי בדור הפלגה בארץ שנער.
פרק ה, טז
אשפתו. מקום נרתק החצים.
פרק ה, יז
ירושש ערי מבצריך וגו'. הרי זה מקרא מסורס ירושש בחרב את ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה.
ירושש. ימסכן.
בחרב. על ידי גייסות, וכן הוא אומר וחרב לא תעבור בארצכם (ויקרא כו).
פרק ה, כב
האותי לא תיראו. הלא הים שאינו דואג מפני הפורעות ואינו מצפה לקיבול שכר ירא מפני ואינו עובר הגבול אשר שמתי סביביו.
תחילו. לשון פחד.
ויתגעשו, גליו. ומרומם לעבור הגבול ולא יוכלו לעבור.
והמו גליו. שאון קול גדול.
ולא יעברנהו. הגלים לא יעברו הגבול.
פרק ה, כד
יורה ומלקוש. כתרגום בכיר ולקיש.
שבועות חוקות קציר. שבעה שבועות שחקק לנו בהן שתי חוקות קציר חק העומר וחק שתי הלחם.
ישמר לנו. שיהא הקציר בזמנו.
פרק ה, כה
הטו אלה. הטו החוקות האלה מעליכם שאינם שומרים לכם ואתם כלים ברעב.
פרק ה, כו
ישור. יארוב וכן למען שוררי (תהלים ה) לשון אשורנו ולא קרוב (במדבר כד).
כשך יקושים. כאשר ישוך היקוש שעושין ללכוד צביים ביער כשרגלו בא לתוכו והוא נושכו ומחזיקו ברגלו ונלכד, וקורין לו פי"ד בלע"ז.
הציבו משחית. צינב"ל בלע"ז כן עושין אורבים על עיר או על דרך.
הציבו. כמו מצב פלשתים (סא"א).
פרק ה, כז
ככלוב. הוא מקום שמפטמין בו עופות, וכן תרגמו יונתן: כבית פיטמא ובלע"ז פרנ"ק.
פרק ה, כח
עשתו. לשון עשת שן (שיר השירים ה) גוף עב ובלע"ז אישפישור"ט.
עברו דברי רע. אם באת רעה או עבירה לידם לא נטו ממנה אלא עברו בה ועשאוה.
לא דנו דין יתום. למען יצליחו.
פרק ה, ל
שמה. תמהון.
ושערורה. דבר מגונה לכל ומהו דבר התמהון הנביאים נבאים שקר ואומרים הוו גוזלין ואונסין והכהנים שהם שופטי העם ונוגשיהם ירדו את העם על ידי הנביאים, כלומר לאחריהם כמו (שמו"ב טז) והמלך עובר וכל העם עוברים על ידו רודף ס"א דדוד אחריו, אף כאן על ידיהם אחריהם לעשות כדברי הנביאים.