פרק נא, א
לב קמי. כשדים בא"ת ב"ש. רוח משחית. את רוח מלך פרס ומדי שהוא משחית, רוח טלנ"ק בלע"ז.

פרק נא, ב
וזרוה. ונפצוה. ויבוקקו. וירוקנו.

פרק נא, ג
אל ידרוך הדורך. הרי זה מקרא קצר אל אשר אני אומר שם ידרוך הדורך קשתו. ואל יתעל בסריונו. אל ירפא.

פרק נא, ה
כי לא אלמן. לא שכחו מלנקום נקמתו. כי ארצם. של כשדים.

פרק נא, ו
נוסו. ישראל מתוך בבל.

פרק נא, ז
כוס זהב. היתה בבל עד הנה ביד ה', לשכר בה את כל הארץ יין החימה. על כן יתהללו גוים. נשתכרו ונשתטו.

פרק נא, ט
נגע אל השמים משפטה. גבה פורענותה עד אל השמים.

פרק נא, י
הוציא ה' את צדקותינו. נזכרנו לפניו לזכות ובאו צדקות אבותינו לפניו.

פרק נא, יא
הברו. לשון נקיון. השלטים. אשפות שהחצים נתונים בהם.

פרק נא, יב
גם זמם ה'. זה ימים רבים. גם עשה. את מזימתו דרך המקרא לדבר שני גמין זה אחר זה, ועל ידי האחרון בא הראשון.

פרק נא, יג
בא קצך. קץ שלך. אמת בצעך. מדת חמסך, לשון אחר: אמת בצעך מדת סופך כמו כי יבצע.

פרק נא, יד
בנפשו. אינשימישימו"ש בלע"ז. כי אם. לשון באמת. מלאתיך אדם. אמליניך משריית עממין דסגיאין כזחלא. וענו עליך הידד. וירימון עלך בקלהון.

פרק נא, יז
נבער כל אדם. העושה פסל לאלוה. נסכו. לשון מסכה.

פרק נא, יח
בעת פקודתם. כשיפקוד הקב"ה עליהם ועל עובדיהם.

פרק נא, יט
ושבט נחלתו. יעקב הנזכר למעלה בראש המקרא.

פרק נא, כ
מפץ אתה לי. עד הנה העמדתיך לי למשחית ולמפץ את האומות שגזרתי עליהם גולה.

פרק נא, כד
ושלמתי לבבל. אחרי כל זאת שאגמור נקמתי על ידו בעובדי כוכבים.

פרק נא, כח
קדשו. זמנו. טפסר. לשון חיל (או לשון אדון). סמר. הריצייר בלע"ז כמו תסמר שערי בשרי (איוב ד).

פרק נא, כט
ותחול. לשון חלחלה.

פרק נא, ל
נשתה. קפצה, כמו גיד הנשה (בראשית לג) שנשה ממקומו.

פרק נא, לג
כגורן עת הדריכה. הרי היא עתה מלאה כגורן בעת שדשו תבואתה שהיא מלאה חטין. עוד מעט. ותתרוקן ותדמה לגורן בעת תחלת הקציר שהיא ריקנית.

פרק נא, לה
חמסי שארי. צעקת חמסי ומזונתי אשר אכלו שארי.

פרק נא, לח
נערו. לשון חמור נוער.

פרק נא, לט
בחומם אשית את משתיהם. אכוין שיהו משתיהן בעת החום כדי שישתכרו. למען יעלוזו וישנו. וירדמו. שנת עולם. שנת עולמית וכן עלתה שם מתוך משתה ושכרות נחרבו ונהרגו ונלכדה העיר, כמו שנאמר (בדניאל ה) בלשאצר אמר בטעם חמרא וגו' (שם) אשתי חמרא וגו' (שם) ביה בליליא קטיל בלשאצר מלכא וג' (שם) ודריוש מדאה קביל מלכותא.

פרק נא, מ
ככרים. כבשים, (ויונתן תרגם:) כתורין.

פרק נא, מא
ששך. בבל בא"ת ב"ש.

פרק נא, מב
עלה על בבל הים. חיל גדול כמו הים.

פרק נא, מד
על בל. על עבודת כוכבים של בבל. את בלעו. שהושפלו כל יושב הארץ תחתיו. ולא ינהרו. ולא יאספו וכן ונהרו אליו כל הגוים (ישעיה ב) כמימי נהרות כולם ההולכים אל הים.

פרק נא, מו
בשמועה הנשמעת בארץ. השמועה הזאת של בלשצר שנהרג. ובא בשנה השמועה. באותה שנה עצמה תבוא השמועה שחרבה בבל מאליה מן השמים, שנאמר (שם יג) והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדום ואת עמורה. ואחריו בשנה. השניה. השמועה. הטובה לכם, כה אמר כורש מלך פרס (עזרא א) מי בכם מכל עמו. ומושל על מושל. דריוש המדי מלך שנה אחת ובשנה השנייה כורש הפרסי.

פרק נא, מט
גם בבל. היתה לנפול בה חללי ישראל. גם לבבל. יפלו חללי כל ארצה.

פרק נא, נ
פליטים מחרב. ישראל שגלו לתוכה שפלטו מחרב נבוזראדן.

פרק נא, נא
כי שמענו חרפה. שהיו כשדים אומרים ומחרפים אותנו לאמר יד אלהינו רמה שהחרבנו את ביתו.

פרק נא, נב
יאנק חלל. יצעק חלל כשהורגים את האדם בחץ או ברומח והוא גונח כשמוציא הרומח הוא האנקה.

פרק נא, נג
וכי תבצר. לשון מבצר חוזק. מאתי יבואו שודדים לה. מאתי מן השמים הגבוהים ממנה יבואו לה השודדים.

פרק נא, נה
נתן שאון קולם. נשמע קול צעקתם.

פרק נא, נח
תתערער. לשון חפירה לשון ערו ערו עד היסוד (תהלים קלז). בדי ריק. בהרבה ריק שיבא עליהם.

פרק נא, נט
שר מנוחה. רב תקרובתא על ידו היו רואים את פני המלך המביאים לו תשורה.