ילקוט שמעוני, ירמיהו פרק יח
המשך סימןרצט
הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם -
תנינן:
הרי שהיתה אשתו מעוברת, ואמר: יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא.
דבי ר' ינאי אמרי:
ביושבת על המשבר היא מתניתא.
א"ר יהודה בן פזי:
אף ביושבת על המשבר יכול הוא להשתנות, הדא הוא דכתיב:
הכיוצר הזה לא אוכל לעשות.
איתיבון:
והא כתיב:
ואחר ילדה בת?!
א"ל: עקר ברייתה של דינה זכר היתה ומתפלתה של רחל שאמרה:
יוסף ה' לי בן אחר - נעשית נקבה.
סימן ש
כרוח קדים אפיצם -
כתיב :
ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה - בעזה שברוחות.
וכן אתה מוצא, שלא נפרע הקב"ה
מדור המבול ומאנשי סדום אלא ברוח קדים, שנאמר:
מנשמת אלוה יאבדו אלו דור המבול ומרוח אפו יכלו - אלו אנשי סדום.
וכן אתה מוצא באנשי המגדל, שלא נפרע הקב"ה מהם אלא ברוח קדים, שנאמר:
ויפץ ה' אותם - ואין הפצה אלא רוח קדים, שנאמר:
ברוח קדים אפיצם.
וכן אתה מוצא שלא נפרע הקב"ה מעשרת השבטים אלא ברוח קדים, שנאמר:
כי הוא בין אחים יפריא יבא קדים רוח ה'.
כן אתה מוצא שלא נפרע הקב"ה מצור אלא ברוח קדים, שנאמר:
רוח הקדים שברך בלב ימים.
וכן אתה מוצא שאין הקב"ה עתיד ליפרע ממלכות עליזה אלא ברוח קדים, שנאמר:
ברוח קדים תשבר אניות תרשיש.
וכן אתה מוצא שאין הקב"ה עתיד ליפרע מן הרשעים בגיהינום אלא ברוח קדים, שנאמר:
הנה ברוחו הקשה ביום קדים.
וכתיב:
כי ערוך מאתמול תפתה:
כי כרו שוחה ללכדני =
רבי אליעזר אומר:
שחשדוהו מזונה.
ר' שמואל בר נחמני אמר:
שחשדוהו מאשת איש.
בשלמא למאן דאמר שחשדוהו מזונה, דכתיב:
כי שוחה עמוקה זונה.
אלא למאן דאמר שחשדוהו מאשת איש מאי זונה?
אטו אשת איש מי נפק מכלל זונה.
בשלמא למאן דאמר מאשת איש, היינו דכתיב:
אתה ידת כל עצתם עלי למות.
אלא למאן דאמר שחשדוהו מזונה,
מאי למות?
שהטילוהו בבור טיט.
דרש רבא:
מאי דכתיב: ויהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם?
אמר ירמיה לפני הקב"ה: רבש"ע, אפילו בשעה שעושים צדקה לפניך הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים, כדי שלא יקבלו עליהם שכר.