כה אמר ה' וגו' היושב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל אל הכשדים וגו' -
א"ר יהודה אמר רב:
גלות מכפרת על שלשה דברים, שנאמר: כה אמר ה' וגו',

רבי יהודה בריה דר' חייא אמר:
גלות מכפרת מחצה, דכתיב: נע ונד תהיה בארץ.
ולבסוף כתיב: וישב בארץ נוד.

ר' יוחנן אמר:
גלות מכפרת על הכל, שנאמר: כה אמר ה' כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו. ובתר דגלה כתיב: ובני יכניה אסיר בנו - שעברתו אמו בבית האסורין,
שאלתיאל בנו - ששתלו אל שלא כדרך הנשתלים.
גמירי שאין האשה מתעברת מעומד והיא נתעברה מעומד.

דבר אחר:
שנשאל אל על אלתו.
זרובבל - שנזרע בבבל.
ומה שמו?
נחמיה בן חכליה שמו:

כה אמר ה' דינו לבקר משפט -
דרש ר' יאשיה ואי תימא ר' נחמן בר יצחק:
וכי בבקר דנים וכל היום אין דנים?!
אלא אם ברור לך הדבר כבקר אמרהו ואם לאו אל תאמרהו.

שנו רבותינו:

המלך לא דן ולא דנין אותו.

א"ר יוסף:
לא שאנו אלא מלכי ישראל, אבל מלכי בית דוד דן ודנין אותם, דכתיב: כה אמר ה' דינו לבקר משפט - ואי לאו דדיינינהו להו אינהו היכי דייני, והא כתיב: התקוששו וקושו.

ואמר ריש לקיש:
קשט את עצמך ואחר כך קשט אחרים.

למלכי ישראל מאי טעמא?
משום מעשה שהיה, דעבדא דינאי מלכא קטל נפשא.
א"ל שמעון בן שטח: תנו עיניכם בו ונדוננו.
שלחו ליה: עבדך קטל נפשא, שדריה ניהלן!
שדריה להו, שלחו ליה: תא את נמי להכא, והועד בבעליו כתיב, אמרה תורה: יבא בעל השור ויעמוד על שורו, אתא יתיב.
א"ל שמעון בן שטח: ינאי המלך עמוד על רגליך ויעידו בך, ולא לפנינו אתה עומד אלא לפני מי שאמר והיה העולם, שנאמר: ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה'.
א"ל: לא כשתאמר אתה אלא כשיאמרו חבריך.
נפנה לימינו כבשו פניהם בקרקע, נפנה לשמאלו כבשו פניהם בקרקע.
אמר להם שמעון בן שטח: בעלי מחשבות אתם, יבא בעל מחשבות ויפרע מכם!
בא גבריאל וחבטן בקרקע, באותה שעה אמרו: מלך לא דן ולא דנין אותו.