כה אמר ה' וגו' שברתי את עול מלך בבל -
כתוב ברמז רס"א):

ויאמר ירמיה הנביא (לחנניה) אמן כן יעשה ה' -
אמר רבי אלעזר:
כל המחניף לרשע סוף נופל בידו ואם אינו נופל בידו, נופל ביד בנו ואם אינו נופל ביד בנו, נופל ביד ביד בן בנו.

ויאמר ירמיה הנביא (לחנניה) אמן כן יעשה ה' -
וכתיב: ויהי הוא בשער בנימן ושם בעל פקודות ושמו יראייה בן שלמיה בן חנניה ויתפש את ירמיהו הנביא וגו' ויביאהו אל השרים.

אמר ר' יוסי בר חנינא:
אמן -
בו שבועה,
בו קבלת דברים,
בו האמנת דברים.

בו שבועה - דכתיב: ואמרה האשה אמן אמן.
בו קבלת דברים - דכתיב: ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת ואמר כל העם אמן.
בו האמנת דברים - דכתיב: ויאמר ירמיהו הנביא (לחנניה) אמן. ויאמר ירמיהו הנביא (לחנניה) אמן - יהי רצון שיתקיימו דבריך ויתבטלו שלי אני משתכר ואתה מפסיד, אני כהן אוכל מבית המקדש ואתה גבעוני חוטב עצים ושואב מים למזבח, עד שאתה מתנבא על ביתו של הקב"ה, התנבא על עצמך שהשנה אתה מת, ונקבר בשנה השניה.

כשהוא עובר למות קרא לבנו שלמיה וא"ל: היאך תמצא עלילה לירמיה ותפרע ממנו, שעמד וקלל אותי!
היה שלמיה חוזר ומבקש ולא מצא.
אף הוא כשהיה עובר למות קרא לבנו יראייה, א"ל: היאך תמצא עלילה לירמיה ותפרע ממנו, מה שעשה לאבי!
ראה אותו יוצא בשער בנימין לילך לענתות לחלק עם אחיו הכהנים, והיה הוא ממונה על הנכנסין ועל היוצאים הלך ואחז אותו.
א"ל: אל הכשדים אתה יוצא להשלים?
א"ל: הרע האיש הזה הרבה לנו ומצאתיו יוצא אל הכשדים, רגזו עליו השרים והכוהו ונתנוהו בבית האסורין, בבית יהונתן הסופר שהיה לאליהו הנביא.
א"ל: ראה כבוד שנתן לך אוהבך, נאה בית האסורין שאתה בתוכו, והשליכו אותו לבור והיה בור מלא מים, ועשה לו הקב"ה נסים, ירדו להם המים למטה והטיט למעלה ויטבע ירמיה בטיט, והיה יהונתן הסופר מייסרו ומונה אותו, ואמר לו: הרכן ראשך על הטיט, שמא תבא שינה לעיניך.
א"ל ירמיה לחנניה: אתה אומר: בעוד שנתים ימים אני משיב וגו' את כל כלי בית ה'.
ואני אומר: שנבוכדנאצר בא ונוטל את השאר, שנאמר: בבלה יובאו ושמה יהיו.
א"ל: תן סימן לדבריך!
א"ל: אני מתנבא לרעה ואיני יכול ליתן סימן לדבר שהקב"ה אומר להביא רעה ומתנחם. אתה הוא מתנבא לטובה אתה הוא שצריך ליתן סימן לדבריך.
ואעפ"כ אני נותן אות ומופת באיש ההוא בשנה ההיא מת, כי דבר סרה על ה'.
וכן הות ליה, שנאמר: וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי.
שנה אחרת היתה ואת אמרת כן?!
אלא שמת ערב ראש השנה וציוה את ביתו שיוציאוהו למחר ר"ה, שכדי לעשות נבואתו של ירמיה שקר.