לאמר הן ישלח איש את אשתו -
אמר ר' יוחנן:
גדולה תשובה שדוחה לא תעשה שבתורה, שנאמר: לאמר הן ישלח איש את אשתו וגו'.

ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם ה' -
עתידה כנסת ישראל שתאמר לפני הקב"ה: רבש"ע, כבר הכתבת: לאמר הן ישלח איש את אשתו וגו'.
אמר לה: כלום הכתבתי אלא איש, והלא כבר נאמר: כי אל אנכי ולא איש, וכי גרושים אתם לי בית ישראל, כה אמר ה' אי זה ספר כריתות אמכם.

וימנעו רביבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה -
א"ר סלא אמר רב המנונא:
אין הגשמים נעצרים אלא בשביל עזי פנים שבדור, שנאמר: וימנעו רביבים וגו'.

ואמר רב סלא אמר רב המנונא:
כל אדם שיש לו עזות פנים לסוף נכשל בעבירה, שנאמר: ומצח אשה זונה היה לך.

ר' נחמן בר יצחק אמר:
בידוע שנכשל בעבירה, שנאמר: היה, יהיה לא נאמר אלא היה.

רבה בר רב הונא אמר:
מותר לקרותו רשע בפניו.

רב נחמן בר יצחק אמר:
מותר לשנאתו, שנאמר: ועוז פניו ישונא:

שובו בנים שובבים -
שאל רבי מתיא בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי:
שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש ברומי?
אמר לו: שלשה הם ותשובה עם כל אחד ואחד.
כיצד?
עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה - מוחלין לו מיד, שנאמר: שובו בנים שובבים.
עבר אדם על מצות לא תעשה ועשה תשובה - תשובה תולה ויום הכפורים מכפר, שנאמר: כי ביום הזה יכפר.
עבר אדם על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה - תשובה ויוה"כ תולים וייסורין ממרקין, שנאמר: ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם.
אבל כל מי שיש בו חלול השם - אין כח לא בתשובה לתלות ולא ביום הכפורים ולא ביסורין למרק, אלא כולם תולים ומיתה ממרקת, שנאמר: ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון.

היכי דמי חלול השם?
כדתניא:

ואהבת את ה' אלהיך - שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שיהא אדם קורא ושונה ודבורו בנחת עם הבריות ומקחו ומשאו נאה.

כשרואין שנושא ונותן באמונה, מה הבריות אומרים עליו?
אשרי פלוני שלמד תורה, אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה, אוי להם לבני אדם שלא למדו תורה, ראו פלוני שלמד תורה כמה נאים ויפים מעשיו, כמה מתוקנין דרכיו, עליו הכתוב אומר: ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר.
ובזמן שאדם קורא ושונה ואין מקחו ומשאו נאה ואין מקחו ומתנו באמונה, מה הבריות אמרים עליו?
אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לאביו שלמדו תורה, אוי לו לרבו שלמדו תורה, אשריהם בני אדם שלא למדו תורה.
ראו פלוני זה שלמד תורה, כמה מעשיו מכוערים, כמה דרכיו מכוערים ומקולקלים, עליו הכתוב אומר: באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו.

אמר ר' חמא:
גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם, שנאמר: שובו בנים שובבים ארפא וגו',
ר' חמא בר חנינא רמי:
כתיב: שובו בנים שובבים - דמעקרא שובבים אתם, וכתיב: ארפא משובתיכם?!
לא קשיא כאן מיראה.

אמר מר זוטרא בר טוביה:
גדולה תשובה, שאפילו יחיד חוטא מוחלין לו, שנאמר: כי שב אפי ממנו (כתוב ברמז צ).

שובו בנים שובבים -
ר' אליעזר אומר:
אם ישראל עושים תשובה נגאלין ואם לאו אין נגאלין.

אמר לו ר' יהושע:
אם אין עושין תשובה אין נגאלין, אלא הקב"ה מעמיד להם מלך שגזירותיו קשין כהמן ומחזיר אותם למוטב.

אמר לו ר' אליעזר:
והלא כבר נאמר: שובו בנים שובבים?!

אמר לו ר' יהושע:
והלא כבר נאמר: חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו - לא בתשובה ולא במעשים טובים.

אמר לו ר' אליעזר:
והלא כבר נאמר: שובו אלי ואשובה אליכם?!

אמר לו ר' יהושע:
והלא כבר נאמר: כי אנכי בעלתי בכם?!

אמר לו ר' אליעזר:
והלא כבר כתיב: בשובה ונחת תושעון?!

אמר לו ר' יהושע:
והלא כבר נאמר: כה אמר ה' גואל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי?!

אמר ליה ר' אליעזר:
והלא כבר נאמר: אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב?!

א"ל ר' יהושע:
והלא כבר נאמר: ואשמע את האיש וגו' העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה! ושתק ר' אליעזר.

כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה =
ר' שמעון בן לקיש אומר:
דברים ככתבן.

א"ל ר' יוחנן:
לא ניחא למרייהו למימר הכי, אלא אחד מעיר - מזכה כל העיר ושנים ממשפחה - מזכין כל המשפחה כלה.

בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' ונקוו אליה כל הגוים -
(כתוב ברמז י"ד).

ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים =
אמר ר' אלעזר בן פדת:
מהו אשיתך?
עלתה על דעתי שנהא בעולם אני ואתם, היאך עשיתם לי להכניס ביניכם אומות העולם?!
ואין הלשון הזה אלא לשון הבדלה.
וכן הוא אומר: וישת לו עדרים לבדו.

ר' חמא בר חנינא אמר:
אהבה גדולה היתה ביני וביניכם, היאך עשיתם לי שאהא שונא אתכם?!
ואין הלשון הזה אלא לשון שנאה, שנאמר: ואיבה אשית.

רבי יהושע בן לוי אמר:
אני הייתי מלמד עליכם סניגוריא, עשיתם לי שאני מקטרג אתכם ומחייב אתכם, ואין הלשון הזה אלא לשון חיוב, שנאמר: אם כופר יושת עליו.

ר' ברכיה אמר:
חביבים הייתם לי כאדם שיש לו שדה אחת והוא מזבלה ומעדרה ומנכשה, היאך עשיתם לי לעשות אתכם הפקר?!
ואין הלשון הזה אלא לשון הפקר, שנאמר: ואשיתהו בתה.

דבר אחר:
איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה -
משל למלך שהיו לו פלגשים והיו לו הרבה בנים מהן, והיה לו בן אחד ממטרונא אשתו והיה מחבבה יותר מדאי, נתן המלך לכל בני הפלגשים שדות וכרמים ואח"כ נתן לבנו פרדס אחר, שממנו היה כל קילרין שלו עולה.
שלח הבן ואמר לו: לאותן נתת שדות וכרמים ולי נתת פרדס אחד בלבד?!
אמר לו המלך: חייך, שכל קילרין שלי מפרדס הזה הוא ובשביל שאני מחבבך יותר נתתיו לך. כך הרבה אומות יש לו להקב"ה, שנאמר: ששים המה מלכות - ויש לו אומה אחת מן מטרונא, שנאמר: אחת היא יונתי תמתי - וחלק הקב"ה לאומות העולם שדות וכרמים, שנאמר: בהנחל עליון גוים וגו' - ונתן לישראל פרדס אחד, זו א"י - קילורין של הקב"ה, הקרבנות ממנה, לחם הפנים ממנה.
וכל כך למה?
שיהא הפרש בין בנה של מטרונא לבני הפלגשים.

ואתן לך ארץ חמדה =
ארץ שחמדו לה גדולי הדור:
אברהם אמר לבני חת: תנו לי אחוזת קבר.
הקב"ה מחבבה לפני יצחק, שנאמר: גור בארץ הזאת.
יעקב אמר: בקברי אשר כריתי לי.

נחלת צבי -
מה הצבי הזה, שוחטין אותו ומפשיטין אותו ואין מחזיק הבשר לתוך העור, כך ארץ ישראל איננה מחזקת פירותיה.

דבר אחר:
מה הצבי הזה, (ו) אחת משבע חיות טהורות, שנאמר: איל וצבי ויחמור וגו' כך ארץ ישראל ארץ שבעה עממין.

דבר אחר:
נחלת צבי צבאות גוים -
ארץ שכל מלכי עולם נתאוו לה, שנאמר: מלך יריחו אחד מלך עי אחד - ואין בין יריחו לעי אלא שלשת מילין?!
אלא שכל מי שקונה בחוצה לארץ ולא קנה בארץ ישראל, לא היה נקרא מלך.

אמר רב חסדא:
מה הצבי קל ברגליו מכל החיות, כך ארץ ישראל קלה מכל הארצות לבשל פירותיה.
אי מה הצבי הזה אינו רך ואין בשרו שמן, אף ארץ ישראל אינה רכה ואין פירותיה שמנים?! ת"ל: זבת חלב ודבש - שמנים מחלב ומתוקים מדבש.

אכן בגדה אשה מרעה -
א"ר יודא בר סימון:
ולואי כאשה בוגדת, האשה הזאת שיש לה רע, בזמן שמאכילה ומשקה היא אוהבת אותו, כיון שנתמעטה ידו היא מנחת אותו והולכת לה, אני לא עשיתי להם כך, המן היה יורד לכם והבאר עולה לכם, חסרתי לכם דבר שבגדתם בי?!