קול ששון וקול שמחה -
(כתוב ברמז רע"ח):

עוד תעבורנה הצאן על ידי מונה -
(כתוב ברמז ק"כ):

ולכהנים הלוים לא יכרת איש מלפני מעלה עולה ומקטיר מנחה ועושה זבח כל הימים -
א"ר לוליינא:
שאל קריטיס אחד את ר' יוסי:
מה שאני רואה את תורתכם פלסטרין הוא, שכתוב: ולכהנים הלוים וגו' והרי חרב בית המקדש ובטלו הקרבנות?

אמר להם: ח"ו, אין דבר בתורה פלסטרין ולא דבר של שקר, אלא כל התורה היא אמת (יז). א"ל הקב"ה לכהנים וללוים: אם אתם עוסקים בתורה בקרבנות, מעלה אני עליכם כאלו אתם מקריבים בכל יום עולה וכליל.
וכן הוא אומר: וללוי אמר תומיך ואוריך וגו' יורו משפטיך ליעקב.
וכן הוא אומר: כי חסד חפצתי ולא זבח.
וכן הוא אומר: זאת התורה לעולה למנחה - לא עולה ולא מנחה.

אם לא בריתי יומם ולילה -
אמר ר' אלעזר:
אלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי.

שמעון התימני אומר:
בזכות המילה אני (יח) קורע להם את הים, שנאמר: אם לא בריתי וגו'.
צא וראה אי זהו ברית שהוא נוהג ביום ובלילה?
אי אתה מוצא אלא מילה.

אתה מוצא השבת והמילה מדיינים זה עם זה:
השבת אומר: אני גדולה ממך, שבי שבת ממלאכת עולמו, שנאמר: וישבות ביום השביעי. אמרה המילה: אני גדולה ממך, שאלמלא אני לא נברא העולם, שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה וגו'.

א"ר יהודה בר שלום:
משל לשתי מטרונות שהיו עומדות ולא היה אדם יודע ליתן לב להפריש אי זו גדולה מחברתה, כיון שהעביר אחת מלפני חברתה, ידעו הכל שאותה שעברה מלפני חברתה, היא אחת מלפני חברתה, ידעו הכל שאותה שעברה מלפני חברתה היא הקטנה.
כך ממה שאנו יודעים שהמילה דוחה שבת, אנו יודעים שהמילה גדולה מן השבת.
בא וראה כמה גדולה כחה של מילה, שלא הניח אברהם מצוה שלא עשאה, שנאמר: עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו', ולא נקרא שלם עד שמל עצמו, שנאמר: התהלך לפני והיה תמים וגו'.