ילקוט שמעוני, ירמיהו פרק לד


המשך סימן שכא
בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים וגו' ישרפו (עליך) [לך] -
בשביל מצוה שהעלה את ירמיהו מן הטיט.

אמר לו רבא לרבה בר מרי:
כתיב בצדקיהו: בשלום תמות.
והא כתיב: ואת עיני צדיקהו עור.

אמר לו: הכי א"ר יוחנן:

שמת נבוכדנאצר בימיו.
כתוב אחד אומר: ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות המלך יהויכין בשנים עשר חדש בכ"ה לחדש.
וכתוב אחד אומר: בכ"ז.
בכ"ה מת שטנו נבוכדנאצר, ונקבר בכ"ו, בכ"ז הוציאו אויל מרודך בנו מקברו וגררו, בשביל לבטל גזירותיו, לקיים מה שנאמר: ואתה השלכת מקברך וגו'. בו בפרק מת צדקיה שתי שמריא דכלהו דרי, לקיים מה שנאמר: בשלום תמות.
מכאן אתה אומר: כשאדם בטובה אל יתייאש מן הרעה, כשהוא ברעה אל יתייאש מן הטובה, זה יהויכין וצדקיה.

שנו רבותינו:
שורפים על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי, שנאמר: בשלום תמות ובמשרפות וגו' -וכשם ששורפין על המלכים כך שורפין על הנשיאים.
ומה הם שורפים עליהם?
מטתן וכלי תשמישן.
ומעשה שמת רבן גמליאל הזקן ושרף עליו אונקלוס הגר בשבעים מנה צורי.

סימן שכב
מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך ועבדך שש שנים -
שנו רבותינו:
משגלה שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה בטלו יובלות, שנאמר: וקראתם דרור בארץ לכל יושביה - בזמן שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתם.
ולא מנו, והכתיב: מקץ שבע שנים תשלחו והוינן בה: מקץ ז' שנים.
והכתיב: ועבדך שש שנים?!

א"ר נחמן בר יצחק:
שש למכר ושבע לנרצע.

א"ר יוחנן:
ירמיה החזירן ויאשיהו בן אמון מלך עליהם.
מנלן דהדור?
דכתיב: כי המוכר את הממכר לא ישוב.

אפשר יובל בטל ונביא מנבא עליו שיבטל?

אלא מלמד שהחזירן ירמיה.

ומנלן דיאשיה מלך עליהם?

דכתיב: מה הציון הלז אשר אני רואה ויאמרו אליו קבר איש האלהים אשר בא מיהודה וגו'.

וכי מה טיבו של יאשיהו בבית אל?
אלא שהחזירם ירמיה ויאשיהו מלך עליהם.

א"ר נחמן מהכא:
גם יהודה שת קציר לך וגו'.


הפרק הבא    הפרק הקודם