ילקוט שמעוני, ירמיהו פרק לה
סימן שכג
ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר צוה יונדב אבינו -
מעשה באחד (שאמר) [שהקריב] קרבן מן בני (אם) שותה מים (היום), יצאת בת קול מבית קדש הקדשים ואמרה: מי שקבל קרבנותיכם במדבר יקבל קרבנותיכם בשעה הזו.
ר' יונתן אומר:
גדול הברית שנכרת עם יונדב בן רכב מן הברית שנכרת עם דוד, שהברית שנכרת עם דוד לא נכרת אלא על תנאי,
אם ישמרו בניך בריתי - ואם לאו:
ופקדתי בשבט פשעם, אבל הברית שנכרת עם יהונדב לא נכרת עמו על תנאי, שנאמר:
כה אמר ה' לא יכרת איש ליונדב בן רכב עומד לפני כל הימים.
רבי יונתן אומר:
וכי גרים נכנסין להיכל?!
אלא היו יושבים בסנהדרין ומורים בדברי תורה.
ויש אומרים:
בנותיהם נשאו לכהנים והיו בני בניהם מקריבים על גבי המזבח.
ומנין לבני יונדב כבן רכב שהמה מבני בניו של יתרו?
שנאמר:
המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב.
ומה אלו שקרבו עצמם כך קרבן המקום, ישראל שעושים רצונו של מקום על אחת כמה וכמה.