ילקוט שמעוני, ירמיהו              פרק לה
	
סימן  שכג
ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר צוה יונדב אבינו -
מעשה באחד (שאמר) [שהקריב] קרבן מן בני (אם) שותה מים (היום), יצאת בת קול מבית קדש הקדשים ואמרה: מי שקבל קרבנותיכם במדבר יקבל קרבנותיכם בשעה הזו. 
ר' יונתן אומר: 
גדול הברית שנכרת עם יונדב בן רכב מן הברית שנכרת עם דוד, שהברית שנכרת עם דוד לא נכרת אלא על תנאי, 
אם ישמרו בניך בריתי - ואם לאו: 
ופקדתי בשבט פשעם, אבל הברית שנכרת עם יהונדב לא נכרת עמו על תנאי, שנאמר: 
כה אמר ה' לא יכרת איש ליונדב בן רכב עומד לפני כל הימים. 
רבי יונתן אומר:
 
וכי גרים נכנסין להיכל?! 
אלא היו יושבים בסנהדרין ומורים בדברי תורה. 
ויש אומרים: 
בנותיהם נשאו לכהנים והיו בני בניהם מקריבים על גבי המזבח. 
ומנין לבני יונדב כבן רכב שהמה מבני בניו של יתרו? 
שנאמר:
 המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב. 
ומה אלו שקרבו עצמם כך קרבן המקום, ישראל שעושים רצונו של מקום על אחת כמה וכמה.