ובאת אתה וקראת במגלה -
לא שהיה ברוך רגיל לדברבפני ירמיה אלא מפני צורך השעה.
כיוצא בדבר אתה אומר: ותדבר מרים ואהרן במשה - לא היתה מרים רגילה לדבר בפני אהרן אלא מפני צורך השעה.

ואת האח לפניו מבוערת -
מאי אח?
רב אמר:
אחוונא.

ושמואל אמר:
עצים שנדלקים באחוה.
ההוא דאמר להו: מאן בעי אחוונא, ואשתכח ערבתא.

ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה יקרעה בתער וגו' -
מכאן לס"ת שקורעין ולא מאחין.

מאי שלשה דלתות וארבעה?
אמרו לו ליהויקים: ירמיה כתב ספר קינות.
א"ל: מאי כתוב ביה?
איכה ישבה בדד - אמר: ואנא מלכא.
בכה תבכה בלילה - אמר: ואנא מלכא.
דרכי ציון אבלות - אמר: ואנא מלכא.
היו צריה לראש - אמר: ממי אמרה?
כי ה' הוגה על רוב פשעיה.
מיד קדר כל האזכרות שבה ושרפן באש.
וכתיב: ולא פחדו ולא קרעו את בגדיהם - מכלל דבעי מקרעי.

ועוד נוסף עליהם דברים -
נמצאת אומר: שלשה בנים הם:
אחד תבע כבוד האב וכבוד הבן.
ואחד תבע כבוד האב ולא כבוד הבן.
ואחד תבע כבוד הבן ולא כבוד האב.

ירמיה תבע כבוד האב וכבוד הבן, שנאמר: נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת - לפיכך נכפלה נבואתו, שנאמר: ועוד נוסף עליהם דברים רבים.

אליהו תבע כבוד האב ולא כבוד הבן, שנאמר: קנא קנאתי לה' צבאות כי עברו ישראל את בריתך.

מה כתיב שם?
ויאמר ה' שוב לדרכך דמשק ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך ואת אלישע בן שפט תמשח לנביא תחתיך - שאין ת"ל תחתיך, אלא שאי אפשי בנבואתך.

(יח) יונה תבע כבוד הבן ואל כבוד האב
מה נאמר בו: ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר, שנית נדבר עמו, שלישית לא נדבר עמו.

רבי חמא בר חנינא אמר:
ועוד נוסף עליהם, זה איכה יעיב.
דברים -
זה איכה יועם זהב.

רבים -
זכור ה'.

כהמה -
אני הגבר דהוא מן תלתא תלתא.

אמר רב הונא אמר רב:
אין קורעים אלא על ס"ת ששרפה מלך ישראל בזרוע, כגון: יהויקים.
וחייב לקרוע על הגויל בפני עצמו, ועל הכתב בפני עצמו.

מה טעם?
אחרי שרוף את המגילה -
זה הגויל.

ואת הדברים -
זה הכתב.