וימלך מלך צדקיהו -
זה שאמר הכתוב: במקום (במות אדם) רשע תאבד תקוה, אוי לרשעים עד שהם צומחים במקום - הבריות צווחים ווי.
כיון שמלך צדקיה, אמר ציון: ווי, עכשיו שלם קצי.
בשעה שהגלה נבוכדנאצר גלות יכניה, חזרו רחמיו של נבוכדנאצר עליהם, וחזר ואמר להם:
יש לכם מזרעו של יאשיה?
אמליכנו עליכם, ושם היה מתניה בן יאשיהו.
ענה נבוכדנאצר ואמר: מה שמך?
חשב מתניה בלבו, הריני מוצאי את שמי צדקיהו כדי שיצאו ממני צדקים, ולא היה יודע שבימיו הקב"ה מצדיק עליהם את הדין.
המליכו על ירושלים, א"ל: השבע לי שלא תמרוד עלי!
אמר ליה: הריני בנשמתי.
א"ל איני משביעך אלא בתורה שנתנה על הר סיני, הביא ספר תורה והניחה אצל ברכיו של צדקיהו והשביעו, ולא הספיק נבוכדנאצר ללכת מירושלים לארצו, עד שמרד בו.

ויצא ירמיה (ללכת) מירושלים -
זה שאמר הכתוב: עבד משכיל ימשול בבן מביש - זה ירמיהו שמשל בישראל, שביישו את עצמם לע"א.

ובתוך אחים יחלק נחלה -
דכתיב: ויצא ירימיהו (ללכת) מירושלים.

רב אמר:
ליטול חלקו יצא.

ר' בנימין בן לוי אמר:
למשרי תמן נבואן סגיאן, דבר ירמיהו אין כתיב כאן, אלא דברי ירמיהו: