ילקוט שמעוני, ירמיהו פרק מד
המשך סימן שכט
ונשבע לחם ונהיה טובים -
תני משמיה דר' מאיר:
דוק בככי ותשכח בנגרי, שנאמר:
ונשבע לחם ונהיה טובים.
א"ל שמואל לר' יהודה:
שיננא שרי שקיך ועייל נהמא.
סימן של
הנני נותן את פרעה תפרע -
זה אחד מארבעה בני אדם שעשו את עצמם אלהות, שלשה מאומות העולם ואחד מישראל, ואלו הם:
חירם,
ונבוכדנאצר,
ופרעה,
ויואש.
חירם מנין?
שנאמר:
בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר ה' אלהים יען גבה לבך ותאמר אל אני.
נבוכדנאצר מהו?
שנאמר:
אעלה על במתי עב אדמה לעליון.
א"ל הקב"ה: חייך,
אל שאול תורד.
ומה עשה הקב"ה?
הגלה אותו עד שהוא במלכותו, והאכילו עשב כבהמה, שנאמר:
ועשבא כתוריון לך יטעמון - והיו הבהמות והחיות רואות אותו כדמות בהמה וחיה.
ויואש מנין?
שנאמר:
ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך.
אמרו לו ליואש: אלוה אתה, שאילולא כן לא היית עושה שש שנים בבית קדש הקדשים, כהן גדול לא היה נכנס אלא פעם אחת בשנה, והכל מתפללים עליו שיצא בשלום, ואתה עשית שם שש שנים, וקבל עליו, שנאמר:
אז שמע המלך אליהם - ונאמר:
ואת יואש עשו שפטים.
ופרעה עשה עצמו אלוה - שנאמר:
יען אשר אמר יאור לי ואני עשיתיני - שהיה אומר: אני הוא שבראתי את עצמי.
דבר אחר:
חפרע - כענין שנאמר:
ופרע את ראש האשה.
ואי זה?
זה בית אב שלו:
ביום ההוא יהיה מצרים לחגא.