שוטטו בחוצות ירושלים-
אמר רבא:
לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה, שנאמר: שוטטו בחוצות ירושלים וגו'.

אם יש עושה משפט מבקש אמונה -
איני, והא א"ר קטינא:
אפילו בשעת כשלונה של ירושלים לא פסקו ממנה אנשי אמונה, שנאמר: כי יתפוש איש באחיו וגו' שמלה לכה קצין, תהיה לנו דברים שמתכסין בהם כשמלה יש תחת ידך והמכשלה הזאת דברים, שאין בני אדם עומדים עליהם אלא אם כן נכשלים בהם, יש תחת ידך קצין תהיה לנו.
ישא ביום ההוא לאמר - אין ישא אלא לשון שבועה, שנאמר: לא תשא את שם.
לא אהיה לחובש - לא אהיה מחובשי בית המדרש.
ובביתי אין לחם ואין שמלה - שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא גמרא.
וממאי, דילמא שאני התם דאי אמר להו: גמירנא, אמרי ליה: תא אימא?
הוה ליה למימר גמר ושכח.
מאי לא אהיה חובש?
כלל כלל לא קשיא, הא בדברי תורה והא במשא ומתן.

אשפתו בקבר פתוח -
רב ושמואל, ואמרי לה רב ורב אסי,
חד אמר:
בשעה שזורקים חצים עושים אשפתות של חללים.
שמא תאמר מפני שאומנין בקרב?
ת"ל: כלם גבורים.

וחד אמר:
בשעה שעושים צרכיהם עושים אשפתות של זבל.
ושמא תאמר חולי מעים הם?
ת"ל: כלם גבורים.

אמר רב מרי:
שמע מינה: האי מאן דנפיש זיבליה חולי מעים הוא.
למאי נפקא מינא?
למטרח על נפשיה.

ואכל קצירך -
(כתוב ברמז קנ"ה):

האותי לא תיראו נאם ה' אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים -
שמשעה שגזרתי עליו שמא שינה את מדותיו ואמר אעלה ואציף את העולם?
לא כענין, שנאמר: ואשבור עליו חקי וגו', ואמר עד פה תבא ולא תוסיף.
ולא עוד, אלא שמצטער ואינו יודע מה לעשות, כענין שנאמר: והמו גליו ולא (יוכלו)
[יעברנהו].

אמר רבה:
אישתעו לי נחותי ימא, האי גלא דאתי לטבועי ספינתא אית לה ברישא צוציתא דנורא חורתי ואית לן אלוותא דחקיק עילייהו.
אהיה אשר אהיה ה' צבאות - מחינן ליה בגווה וניייח.

ואמר רבא:
אישתעו לי נחותי ימא, בין גלא לגלא וכו' (כתוב ברמז תע"ה).

וכן לענין שמים וארץ, הסתכלו בשמים שבראתי לשמשכם, שמא שינו את מדתן, או שמא גלגל חמה אינו עולה מן המזרח ומאיר לכל העולם כלו?
לא כענין שנאמר: וזרח השמש ובא השמש.
ולא עוד, אלא ששמח לעשות רצוני, שנאמר: והוא כחתן יוצא מחפתו וגו' - לכך נאמר: האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי - הסתכלו בארץ שבראתי לשמשכם שמא שינתה את מדתה שמא זרעתם ולא צמחה שמא זרעתם חטים ועלתה שעורים, או שמא אמרה פרה: איני דשה ואיני הולכת ואיני חורשת היום, או שמא אמר חמור: זה איני טוען ואיני הולך?!

והלא דברים ק"ו:
ומה אלו שלא נעשו לא לשכר ולא להפסד, אם זוכים אין מקבלין שכר ואם חוטאין אין מקבלים פורענות ואינם חסים על בניהם ועל בנותיהם, לא שינו את מדתן, אתם שאם זכיתם אתם מקבלים שכר ואם חטאתם אתם מקבלין פורענות ואתם חסים על בניכם ועל בנותיכם, על אחת כמה וכמה שאתם צריכים שלא תשנו את מדותיכם.

ולא אמרו בלבבם נירא נא את ה' אלהינו הנותן גשם יורה ומלקוש בעתו -
יהב לכון כולה לית אתון צריכין ליה מן כדין.

שבועות חקות קציר ישמר לנו -
ישמר לנו מן השרב ומן רוחות הקשים.

א"ר יהושע בן לוי:
סנטרך אנא, לית את יהיב לי סנטרתי?

אמר רבי ברכיה:
מגרסך אנא לית את מטעם לי מן תבשילך.
הוא שדוד אומר: גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה וגו'.
אם גשם היא צריכה - נדבות תניף אלהים.
אם טל צריכה - נחלתך ונלאה אתה כוננתה.

עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם -
מעשה בימי שמעון בן שטח שהיו גשמים יורדים מלילי שבת ללילי שבת, עד שנעשו חיטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב, וצררו מהם חכמים והניחום לדורות הבאים להודיע כמה חטא גורם, לקיים מה שנאמר: עונותיכם הטו אלה.

רבי שמעון בן אלעזר אומר:
מעולם לא ראיתי צבי קייץ וארי סבל ושועל חנוני, והם ניזונים שלא בצער והם לא נבראו אלא לשמשני, ואני לא נבראתי אלא לשמש ליוצרי, אינו דין שאתפרנס שלא בצער?!
אלא שהריעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי, שנאמר: עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם.