מלבים לירמיה פרק לה
[לה, ב]
ודברת אותם -
שידבר עמהם ומתוך הדבור יביאום אל בית היין, בל יבינו שמביא אותם בכיון שאז ישמרו את עצמם מלשתות, והביאותם בית ה' לפרסם הדבר, והשקיתם תשתדל להשקותם אם ירצו.

[לה, ד]
אצל לשכת -
שהיה פרסום גדול בדבר, אשר ממעל וידעו כל הנכנסים והיוצאים.

[לה, ז]
ולא יהיה לכם -
מוסב על כולם, שלא יהיה לכם בית וזרע וכרם אף על ידי קניה מאחרים, כי במה שאמר: לא תבנו ולא תטעו היה משמע שלקנות בית בנוי וכרם שנטעו אחרים מותר, כי באהלים תשבו שלא תשבו אף בבית של אחרים רק באהלים.

[לה, י]
ונשב באהלים ונשמע ונעש וכו' -
רצה לומר כי כל מה שאמר להם קיימו עד עתה, אבל הציווי שישבו באהלים הלא לא קיימו עתה כי ישבו בבתים בירושלים, על זה השיבו שאחר שכל הציווים ציווה סתם, רק בציווי שישבו באהלים אמר: באהלים תשבו למען תחיו ימים רבים על פני האדמה ממילא היה תנאי בזה, שנשב באהלים שעל ידי כך נחיה על האדמה, כי כובשי ארצות לא ילכו לכבוש יושבי אהלים, אמנם עתה שבא נבוכדנצר להחריב את הארץ והיתה ישיבתם באהלים בשדה מקום סכנה, אם כך בזה נכלל בציוי אביהם שבאופן זה ישבו בעיר מבצר, כי התנה באהלים תשבו למען תחיו ומכלל הן אתה שומע לאו שאם ישיבת האהלים סכנה לא ישבו בם, וזה שאמר -

[לה, יא]
ונשב -
באהלים ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו ויהי בעלות נבוכדנצר וכו' ונאמר באו ונבוא ירושלים
מפני חיל הכשדים -
אחר שהוא עתה מקום סכנה ולכן ונשב בירושלים, ואם כן גם בזה שמענו ונעש ככל אשר ציווה אבינו.

[לה, יד]
הוקם -
א) שהיה ציווי של בשר ודם והוקמו דבריו,
ב) שלא שתו עד היום הזה ולא עברו בשום פעם,
ג) שלא ידעו שום תועלת ממצוה זאת רק כי שמעו את מצוות אביהם.

ואנכי דברתי,
א) שהוא דבור אלהים,
ב) אחר שדברתי בתמידות ולא שמעתם.

[לה, טו]
ושלחתי את עבדי הנביאים -
שובו מדרכו במצוות לא תעשה, והטיבו במצוות עשה,
ג) שהיא מצווה שיש בה תועלת ושבו אל האדמה, ובכל זאת לא הטיתם אוזן לדברי הנביאים ולא שמעתם לדברי התורה.

[לה, טז]
כי הקימו בני יהונדב וכו' והעם וכו' -
שהגם שיש לומר ללמוד מוסר מבני יונדב בכל זאת לא שמעו.

[לה, יז]
לכן הנני מביא את כל הרעה אשר דברתי -
לעונש על שדברתי ולא שמעו.

[לה, יח]
ותשמרו -
הלא תעשה של שתיית יין ובנות בית ונטיעת כרם, ותעשו העשה לשבת באהלים.

הפרק הבא    הפרק הקודם