רשי, ירמיהו פרק ט



פרק ט, א

עצרת בוגדים. כנסיות בוגדים.

פרק ט, ב

וידרכו. לשון זה נופל בהזמנת הקשת לירות חץ וקשת היא ארבלישט"א בלע"ז וברגלים דורכין אותה לכך קורא אותה דריכה והנביא המשיל לשונם לקשת שקר שדרכו לשונם קשת בשקר. מרעה אל רעה. מעבירה אל עבירה.

פרק ט, ג

עקוב יעקב. ארוב יארוב.

פרק ט, ד

העוה נלאו. יגעו וטרחו לעוות את דרכם. העוה. כמו הכבד את לבו (שמות ח) להעוות.

פרק ט, ה

שבתך בתוך מרמה. כשהן יושבים חושבין מחשבות מרמה ובמרמה החליפו יראתי ומאנו דעת אותי. במרמה. בשביל המרמה.

פרק ט, ו

הנני צורפם. ביסורין. מפני בת עמי. מן קדם חובי כנישתא דישראל.

פרק ט, ז

חץ שחוט לשונם. משוך כמו זהב שחוט (מלכ"א י) וכן ושחטה שטים (הושע ה) טריי"ש בלע"ז לישנא אחרינא לשון שחיטה ממש טראנקא"ט בלע"ז וכן חברו מנחם, וכן תרגם יונתן: כגיר די מחרף. ובקרבו. תרגם יונתן: ובמעוהי.

פרק ט, ט

על ההרים. על חורבן ההרים. ועל נאות מדבר. נוה רועים שבמדברות, נאות לשון נוה וכן נאות אלהים (תהלים פג) וכן לביתך נאוה קודש (שם צג). נצתו. לשון ציה וכן נצתה. נדדו הלכו. סופן לילך, חמשים ושתים שנה לא עבר איש ביהודה מגלות צדקיהו עד פקודת כורש מלך פרס חמשים ושתים שנה היו ורמז לדבר ועד בהמה, חשבונה בגימטריא נ"ב והחשבון מכוון במסכת מגילה.

פרק ט, י

לגלים. דגורין.

פרק ט, יא

מי האיש החכם. שיבין זאת ומי הנביא אשר דבר פי ה' אליו. ויגידה. ומי יגיד על מה אבדה הארץ ובא כל הפורענות הזה.

פרק ט, יד

לענה. עשב מר. מי ראש. ארס נחש.

פרק ט, יח

כי השליכו משכנותינו. את שוכניהם ויש עוד לומר כי השליכו האויבים את משכנותינו לארץ.

פרק ט, כ

להכרית עולל מחוץ. מן השוק כמו וחוצות תשים לך בדמשק (מלכ"א כ).

פרק ט, כב

אל יתהלל חכם. אל תתהללו לומר חכמים אנחנו הנה בדברי מאסתם וחכמת מה לכם, אם השכלתם וידעתם אותי אז תתהללו בחכמתכם.

פרק ט, כג

השכל. כמו הכבד (בראשית ח) אגטליינ"ט בלע"ז.

פרק ט, כד

על כל מול בערלה. על כל מול שיש לו ערלה אפילו ערלת לב וכל שכן על העכו"ם.

פרק ט, כה

על מצרים וגו'. שכיני א"י היו ולקו אחריה בסמוך לה, כמו שכתוב (ביחזקאל כט) ומפרש בסדר עולם. קצוצי פאה. לשון קצה המוקצין בפאת מדבר.


הפרק הבא    הפרק הקודם