[ו, ג]
להרים ולגבעות -
הגבעות סביב ההרים וקטנות מהם, ובין ההרים ילכו אפיקי מים ובין הגבעות יש גאיות, במותיכם של היחידים.

[ו, ד]
ונשמו מזבחותיכם -
של רבים ונשברו חמניכם צורת החמה שעבדו לה.

פסוק ה
ונתתי פגריכם -
אחר ההריגה ישארו מונחים לפני הגלולים, וגם העצמות יהיו מפוזרות שם כמו שהיו זובחים הבהמות לפני הגלולים ועצמות הקרבנות היו לפני המזבחות, עד הנה דבר מן ההרים הבלתי מיושבים, עתה יאמר גם -

[ו, ו]
בכל מושבותיכם -
שגם במקומות שהיו מיושבים יחרבו הערים כדי ץ ותכלית החורבן יהיה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם, שע"י שיחרבו ידעו שהיו אשמים לה', ונשברו ונשבתו רצה לומר ע"י שישברו עי"כ ישבתו גלוליכם ולא תעשו עוד גלולים, וע"י שנגדעו חמניכם עי"כ ונמחו מעשיכם ולא תוסיפו לעשותם עוד.

[ו, ז]
ונפל -
וע"י שיפול חלל בתוככם עי"כ וידעתם כי אני ה', תכירו כי יש אלוהים שופטים בארץ.

[ו, ח]
והותרתי -
רצה לומר וא"כ יהיה לי יתרון וריוח ע"י העונשים שאעניש אתכם, שעי"ז בהיות לכם פליטי חרב בגוים.

[ו, ט]
וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו-
שהנשארים מכם אשר ישארו בגולה ישימו על לב וישכילו ויזכרו את ה', אשר נשברתי אחרי ששברתי את לבם ואת עינים (כי לבא ועינא תרי סרסורי דחטאה אינון העין רואה והלב חומד ובעת ישברו ולא יתורו אחרי לבבם ואחרי עינהם אשר הם זונים אחריהם) אז ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבותיהם, רצה לומר שאז יראו שע"י תועבותיהם באו עליהם הרעות, עד שהם בעצמם עשו להם את הרעות שבאו עליהם בתועבותיהם שעשו, ויתחרטו מאד ע"ז.

[ו, י]
וידעו -
וגם אז ידעו כי אני ה', לתת שכר ועונש, וא"כ אחר שיהיה לי היתרון הזה מן העונשים, שעל ידם יחזרו בתשובה וידעו את ה', וא"כ לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת, רצה לומר א"כ אין הבאת העונשים פועל ריק ודבר של חנם לבלי תכלית, כי אשיג על ידי גזרתי זאת שדברתי עליהם הרעה התכלית הנרצה אצלי.

[ו, יא]
כה אמר ה' -
עפ"ז אמר לי ה', הכה בכפך, שיעור הכתוב הכה בכפך ורקע ברגלך אל תועבות רעות בית ישראל ואמר אח אשר בחרב ברעב יפלו, שיכה בכף וירקע ברגל על הארץ מתוך כעסו על תועבות רעות של בית ישראל, אבל בצד האחר יאמר אח ושמחה על מה שיעניש ה' אותם ויפלו בחרב ורעב ודבר.

[ו, יב]
הרחוק -
מי שהוא במדבר רחוק מן האויב ימות בדבר, והקרוב אל העיר ששם יעמוד האויב ייפול בחרב אויב, והנשאר בעיר שיהיה נצור במצור ייפול ברעב, על כל זה תאמר אח ושמחה, כי עי"ז ירויחו שני דברים:
א) שעי"ז וכליתי חמתי בם, ע"י שיקבלו ענשם תכלה החמה שהיה לי עליהם.
ב) שעי"ז -

[ו, יג]
וידעתם כי אני ה' -
תכירו את ה' המשגיח ומעניש, וזה -
א) תכירו ע"י שיהיה חלליהם בתוך גלוליהם, וכן יהיו במקום שחטאו ונתנו ריח ניחוח לכל גלוליהם, ובזה ידעו שבא להם העונש בעבור החטא,
ב) תכירו זה ע"י במה.

[ו, יד]
שאטה ידי עליהם ונתתי הארץ שממה -
ותהיה משמה יותר ממדבר דבלתה שהיתה שממה מאד, וזה יהיה במקומות מושבותיהם בענין שמקום שהיה יותר מיושב יגדל חורבנו ביותר, ובזה ידעו כי אני ה'.