[ח, א]
ויהי בשנה הששית -
הנה בשנה החמישית ברביעי בחמשה בחדש ראה המראה הראשונה, ואחר שבעה ימים ציווה לו לשכב על צדו ארבע מאות ושלושים יום, ומוכרח שאותה שנה מעוברת היתה, ואחר שכלו הארבע מאות ושלושים יום ישב בביתו, כמו שאמר (ג' כ"ו) ולשונך אדביק אל חכך וכו' ובדברי אותך אפתח את פיך וכו'.

[ח, ב]
ואראה -
במראה הראשונה השיג תחלה מראה החיות ואחרי כן את האופנים ואחרי כן את הכסא ואחרי כן את החשמל, ועתה השיג בהפך תחלה את החשמל, ואחרי כן את הכסא (לקמן י' א') ואחרי כן את האופנים (שם ט') ואחרי כן את החיות (שם י"ד), וגם שעתה השיג פנימיות החשמל ותחלה לא השיג רק הבית אשר לה סביב כמש"ש פ' כ"ז והוא ע"פ מה שאמר והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו, שתחלה יעלו במעלות הסולם מלמטה למעלה מן המאוחר אל הקודם, ואחר זה ירדו בהשגתם מן הקודם אל המאוחר.

[ח, ג]
וישלח -
ראה במראה הנבואה שה' שלח תבנית יד ויביאהו במראה ירושלימה, אל פתח שער וכו' אשר שם מושב סמל הקנאה, לא מצאנו שהעמידו צלם בהיכל אחרי מנשה, שהוא לבדו העמיד סמל בבית ה', וחטא הזה היה שמור עדיין ולא נמחל כי לא עשו עליו תשובה שלמה, כמו שכתבתי (ירמיהו ט"ו, מ"ב כ"ג), והנה המינים היו אומרים שיש פועל טוב ופועל רע ויחסו צד צפון למושב פועל הרע, והביאו את הקרבנות לרצות כעסו וחמתו של סמל הקנאה, וה' ציווה לשחוט את הקרבנות על ירך המזבח צפונה לפני ה' בעל הרחמים, וזובח לאלהים יחרם, וכמו שכתב בספרא (ויקרא פ"ב) שנאמר בכל מקום קרבן לה' שלא ליתן פתחון פה למינים, וכמו שאמר בס' התורה והמצוה (שם ס' י"ד), ומנשה העמיד שם סמל הקנאה, והיו נמשכים עוד אחרי דעותיו ומכונים במחשבתם אל סמל הקנאה, אשר בצפון לרצותו בקרבנות הנקרבים, וא"ל ה' שסמל הקנאה הזה הוא מקנא את ה', שעל ידו מקנא ה' הפועל טוב לעשות בם שפטים, ונראה החשמל מתוך האש להורות כי באש ה' נשפט.

[ח, ה]
סמל הקנאה הזה בבאה -
שהיו מכוונים שיעמוד הסמל אצל הפתח, שלא יבא פנימה לקנא בם ולהאבידם כי היו הקרבנות אליו שיתרחק מאתם ולא יעשה רע.

[ח, ו]
הרואה אתה -
רצה לומר שהתועבות שהם עושים פה, הם עושים כדי לרחקה מעל מקדשי כדי שיתרחק פועל הרע ולתכלית זה עבודתם פה להרחיק הקנאה, ובזה הם מרחיקים את ה' באמת, ועוד תשוב תראה תועבות גדולות שהם עושים לתכליות אחרות להריק עליהם הטוב והשפע מן המערכת לפי דעתם.

[ח, ז]
ויבא אותי אל פתח החצר -
הוא פתח הר הבית, וראה חור בקיר.

[ח, ח]
ואחתור -
נדמה לו שע"י חתירתו נעשה פתח.

[ח, ט]
ויאמר אלי -
מציין שדור הזה עשו במחשך מעשיהם ועבדו ע"ז בסתר, וה' גלה לו סתריהם כאילו חתר במחתרת ומצא הפתח לראות את מעשיהם, וע"ז המליץ לא במחתרת מצאתים (ירמיה ב') כי נדמה להם שהנביא חותר לדעת מצפוניהם.

[ח, י]
ואבוא -
נדמה לו שנכנס דרך הפתח וראה שכל אחד מהם היה לו חקוק על הקיר כל מיני ע"ז וכל מיני גלולים.

[ח, יא]
ושבעים איש -
שהם הסנהדרין, ויאזניה שהיה ראש הסנהדרין עומדים לפניהם לפני הגלולים ומקטירים לפניהם.

[ח, יב]
הראית -
מה שכל אחד עושה בביתו בסתר, בחשבם שה' עזב את הארץ בידי המערכה ואינו רואה ומשגיח, ולכן יעבדו גלולים להפיק רצון משרי המערכה וצבאות מערכת השמים.

[ח, יד]
פתח שער -
פירש"י בתאים הצפונים של העזרה, והנה וכו' מבכות את התמוז, פירש במורה שמצא בספרי הצאב"א שהיה איש מנביאי ע"ז שמו תמוז וקרא למלך אחד לעבוד לכוכבי לכת ולמזלות וצוה להרגו במיתה משונה, ובליל מותו התקבצו כל הצלמים מכל קצות הארץ אל היכל בבל לצלם הזהב שהוא צלם השמש וספדו על התמוז, והיה זה להם לחק לבכות בא' בתמוז על מות הנביא התמוז, וגם שהראה לו עבודת המלך שהיה גם כן לשמש שחממו הצלם באש ותמוז לשון חימום בארמי ונותנים בניהם על הצלם והם בוכות לקול ילדיהן.

[ח, טו]
ויבא אתי אל חצר בית ה' הפנימית -
שהוא פתח ההיכל, והנה אחריהם אל היכל ה', כי ה' ציווה שיהיה פתח בהמ"ק במזרח וקדש הקדשים במערב להשתחוות לצד מערב לבטל דעות עובדי השמש המשתחוים למזרח, והם הפכו פניהם למזרח אל עבודת השמש ואחוריהם אל היכל ה', וזה התועבה היותר גדולה שעזבו את ה' לגמרי נזורו אחור. ומלת משתחויתם מורכב מהשתחויה והשחתה שמשחיתים דרכם קדמה כי עבודת השמש היה בו גם עבודת הפעור והזנות להשחית.

[ח, יז]
ויאמר הנקל לבית יהודה -
רצה לומר גם חטא זה נקל לערכם כי הוסיפו לחטא גם בין אדם לחבירו במה שמלאו הארץ חמס וישובו להכעיסני ביתר עברות, והנם שלחים, חוץ מזה הם הורגים זה בזה באף ובחמה, כמו שיתבאר (בס' כא) שרוב ההרוגים ביניהם היה מה שהרגו זה את זה בימי המצור שהיה ביניהם שנאה ומלחמה, ואל אפם וכעסם הם שולחים את הזמורה, היינו החרב הזומרת וכורתת כל ענפי היער, ובסי' הבא יפרש הדבר איך זמרו וכרתו איש את אחיו:

[ח, יח]
וגם אני אעשה בחמה -
כמו שהם עושים באף ובחמה כן אעשה אני.