פסוק ב
התשפוט. בה"א השאלה ר"ל האם רוצה אתם להתוכח עם אנשי עיר הדמים השופכת דם אנשים נקיים
והודעתה. אז הודע להם בהויכוח את כל תועבותיה:

פסוק ג
עיר שופכת דם. ר"ל זאת העיר שבעבור שהיו אנשיה שופכים דם בתוכה סבבה העדה לבוא עתה וזמן תשלום גמולה
ועשתה. ועוד עשתה עליה דברים תעובים ומאוסים כגלל של רעי למען טמא את העיר הזאת להרחיקה מעל פני:

פסוק ד
אשמת. נעשית בעלת אשמה
טמאת. את העיר
ותקריבי ימיך. בעצמך הקרבת ימי הגמול והתשלומין
ותבא וגו'. כפל הדבר במ"ש
על כן. בעבור עונך מסרתיך אל העמים שיחרפו אותך וילעבו בך:

פסוק ה
יתקלסו בך. ילעגו עליך
טמאת השם. אתה ישראל שטמאת שמך בעשות מעשים כאלה ואתה בעלת רבת המהומה הנשמע מצעקת יללת הנעשקים בך:

פסוק ו
איש לזרועו. הנשיאים היו בך כל אחד לפי כח זרועו ומבלי מעשה היושר
למען שפך דם. עם כח הזרוע:

פסוק ז
לגר עשו בעושק. ר"ל כל מה שעשו עם הגר עשו בעושק ובגזל:

פסוק ט
למען שפך דם. כוונת הרכילות היה למען ימית את הנאמר עליו
ואל ההרים. בההרים אכלו מתקרובות העבודת גלולים הנזבחים שמה :

פסוק י
ערות אב וגו'. ר"ל נאפו עם אשת אביהם
טמאת הנדה. ר"ל הנדה בטומאתה אנסו למשכב הזנות:

פסוק יא
את אשת רעהו. עם אשת רעהו עשו תועבה לזנות עמה
בזמה. במחשבת זנות ורשע
ענה בך. אנסה לזנות:

פסוק יב
למען שפך דם. כי מפני השוחד הרגו נפשות נקיים
נשך ותרבית. לשון נשך אמור בכסף תרבית באוכל
ותבצעי רעיך. עם העושק שעשקת העשרת את רעיך העובדי כוכבים להיות בעזרתך מול האויב ואותי שכחת ולא בטחת בי:

פסוק יג
הכיתי כפי. זה בזה דרך צער על הגזל אשר עשית ועל הדם הנקי הנשפך בתוכך :

פסוק יד
היעמוד לבך. על עמדו להתחזק
אם תחזקנה ידיך. לעשות גבורות במלחמה בעת בוא הימים ימי הגמול אשר אני עושה עמך
ועשיתי. נכון הדבר בידי כאילו כבר עשיתי :

פסוק טו
והתימותי. בזה אמרק ואכלה טומאתך ממך:

פסוק טז
ונחלת בך. תהי מחוללת בעוונך בפני העובדי כוכבים ואז תדע שאני ה' הנאמן לשלם גמול:

פסוק יח
לסיג. מתחלה כשהוצאתים ממצרים היו משובחים ככסף וכאשר נתתים בכור ר"ל כאשר הבאתים אל הארץ נהפכו להיות סיג כי קלקלו מעשיהם
כולם. כל בית ישראל נעשו בתוך הכור נחושת או בדיל וגו' ר"ל כולם קלקלו בארצם עם כי יש התחלפות מה ברשעם בפחות ויתר מ"מ כולם היו כסיגים אל מול הכסף אין אחד בהם מיישר דרכו כאשר מתחלה:

פסוק יט
אל תוך ירושלים. להנתיך אתכם שמה כאילו הוא הכור:

פסוק כ
קבוצת כסף. כמו שמקבצים כסף ונחשת וגו' המעורבים זה בזה אשר יקבצו אותם לאספם אל תוך הכור לנשב עליו אש להבעירו למען יותך הכל וישרף וישאר הכסף מזוקק ונקי כן אקבוץ אתכם באפי ואניח אתכם בתוך העיר ואתיך אתכם להיות נמסים ונמקים בצרות המצור:

פסוק כא
וכנסתי. אל תוך העיר וכפל הדבר במ"ש
ונפחתי. אנשב עליכם באש עברתי ר"ל בכל פעם אגדיל הצרה ותהיו נמסים בתוכה:

פסוק כב
כהתוך כסף. כמו התכת הכסף בתוך הכור כן תותכו בתוך העיר בצרות המצור
וידעתם. אז תדעו שאני ה' שפכתי חמתי עליכם ובגמול בא ולא במקרה:

פסוק כד
אמר לה. על ירושלים
לא מטוהרה היא. לא עשית תשובה לטהר עצמך מן עוונך לכן לא ירד בה הגשם ביום זעם ה' וחרון אפו וכמ"ש וחרה אף ה' וגו' ולא יהיה מטר (דברים יא):

פסוק כה
קשר נביאיה. בתוך העיר יש קשר נביאי השקר המתנבאים על השלום
כארי שואג. כמו הארי השואג בקול להטיל אימה ואח"ז טורף טרף כן המה מבהילי האנשים בקולם ודבריהם ובזה הם מסיתים וטורפים אותם מן העולם
נפש אכלו. אוכלים הנפשות ולוקחים מהם החוזק והיקר ומרבים האלמנות כי יהרגו אנשיהם ר"ל הם מסבבים כל אלה כי בהשענם על דבריהם ימאנו לעשות תשובה ובאה הפורעניות בעוונם :

פסוק כו
חמסו תורתי. הסירו תורתי מהם כי לא למדו עמהם ועל הכהנים ללמד התורה כמ"ש כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב)
ויחללו. בזו קדשי ולא עשו הבדל והפרש בין דבר קדש לדבר חולין
לא הודיעו. ההבדל שביניהם
ומשבתותי. ומחלול השבתות העלימו עין ולא מיחו בהמחללים אותם
ואחל בתוכם. נעשיתי ביניהם מחולל ולא מקודש :

פסוק כז
שריה. השרים אשר בקרבה המה כזאבים כי יטרפו טרף לשפך דם לאבד נפשות למען יגזלו מהם את העושר:

פסוק כח
ונביאיה. נביאי השקר
טחו להם תפל. על הכותל שעשו טחים טיט תפל שאינו מתוקן כהלכתו לייפות הכותל ולהחליקו ר"ל מייפים נבואת שקריהם במליצה נאותה ומזויפת להיות מקובל על הלב
חוזים שוא. מתנבאים בשוא ומגידים להם קסמים בכזב
אומרים. בדבריהם אומרים בשם ה' כה אמר ה' אבל ה' לא דבר בם והמה מכחשים :

פסוק כט
עשקו עושק. זה עושק הגוף במכות וכדומה
הונו. עם כי מהראוי לתת להם צדקה הם לא נתנו ועוד לקחו משלהם
ואת הגר עשקו. עם כי ראוי לאהבו
בלא משפט. כל אלה נעשה בסבת העדר המשפט ואיש כל הישר בעיניו יעשה:

פסוק ל
ואבקש מהם. בקשתי ביניהם איש גודר גדר הפרצה לבל יבוא האויב העירה או מי לעמוד בפרץ לבלי תת לבוא ר"ל בקשתי מי מחזיר את ישראל בתשובה או מי עומד בתפלה לפני עליהם לבל אשחיתם והנה לא מצאתי:

פסוק לא
ואשפוך. לכן אשפוך עליהם זעמי ואכלם באש עברתי וגמול דרכם אתן בראשם: