פסוק ב
שא. הרם קול קינה על צור:

פסוק ג
לצור. על צור
על מבואות ים. על הנמל מקום שהספינות באים
רוכלת העמים. המספקת סחורה אל העמים להביאה אל איים רבים
צור את אמרת. ר"ל את צור אמרת אני כלולה בכל מיני יופי:

פסוק ד
בלב ימים. ר"ל וזהו על כי גבוליך היא בלב הים ר"ל במקום עומק הים וחזקו ואמר ימים לפי שמשם היו יכולים לפרוש לכמה ימים
בוניך. הבונים אותך שמו בך כל היופי הראוי לך:

פסוק ה
ברושים משניר. לפי שצור ישבה בים ונאבדה במקומה המשילה לספינה משובחת שהכבידו משאה ונטבעה ע"י רוח קדים ובעבור כבדותה לא יוכלו מנהיגי הספינה להצילה ולכן אמר הנה ברושים הבאים משניר המובחרים במינם מהם בנו אותך את כל לוחות ונסרי הספינה
מלבנון. מיער הלבנון מקום הארזים החשובים משם לקחו ארז לעשות תורן עליך:

פסוק ו
מבשן. מקום אלונים טובים מהם עשו לך משוטים להנהיג בהם את הספינה
קרשך. הוא הקרש הרחב שמשימין באחורי הספינה וע"י מנהיגים הספינה אל מקום הנרצה הקרש הזה עשו משן מה שהביאו עדת אשורים מן האיים של כתיים כי מנהג בני אשור היה להביא מאיי כתיים שן הפיל היותר מובחר :

פסוק ז
שש ברקמה. יריעה של שש עשויה במעשה רוקם הבאה ממצרים מקום השש היפה היריעה ההיא פרשו עליך להיות לך לנס הוא הוילון שעל התורן המקבל הרוח להוליך הספינה
תכלת וארגמן. יריעות צבועות בצבע תכלת וארגמן המובאים מאיי אלישה המובחרים מאוד מהם היה למכסה על הספינה לכסות אנשיה לבל יכם שמש ושרב ומסתור מזרם המטר :

פסוק ח
יושבי צידון וארוד. שהיו בקיאים בהנהגת ספינה הם היו משיטים ומוליכים את הספינה
חכמיך צור. על כי כאילו אל צור ידבר לכן אמר חכמיך צור וגו' ר"ל חובלי הספינה מושכי חבלי הוילון לנטותה מול הרוח שהיא חכמה מרובה היו מחכמיך צור כי שם נמצאו חכמים מופלאים:

פסוק ט
זקני גבל וחכמיה. הם היו בקיאים במלאכת הבנין ולכן הם היו בך לחזק ולתקן בדקי הספינה ומקומות הרעועים
כל אניות הים. כל הספינות ההולכות בים ומלחיהם הם מנהיגי הספינה כולם באו אליך לסחור סחורתך כי הרבה סחורה נמצא בך:

פסוק י
היו בחילך אנשי מלחמתך. ר"ל האומות ההם נלחמו בעבורך במחיר העושר שנתת להם בשכרם
תלו בך. כן היה מנהגם לתלות כלי מלחמה על המגדלים כמ"ש אלף המגן תלוי עליו (שיר השירים ד)
המה. כלי המלחמה האלה נתנו הדר ופאר על עירך:

פסוק יא
וחילך. וגם אנשי חילך מאנשיך
על חומותיך. עמדו על החומות מסביב לשמור העיר מן האויב
וגמדים. אנשים קצרי המדה היו על המגדלים לראות משם מה הנעשה במחנה האויב ובעבור קטנותם לא ראם האויב לזרוק בהם חצים
המה. השלטים התלויים על החומה נתנו בך כל היופי הראוי לך :

פסוק יב
תרשיש. אנשי תרשיש הביאו לך סחורה עשירה ממרבית הון וחוזר ומפרש שעם כסף וברזל וגו' נתנו סחורתך כי בארצם נמצאו מחצבים המוציאים כל אלה המתכות:

פסוק יג
המה. האומות ההם היו סוחריך וחוזר ומפרש שעם נפשות אדם לעבדים ולשפחות וכלי נחושת נתנו סחורתך כי דרכם היה להסתחר באלה:

פסוק יד
מבית תוגרמה. שם מקום מוצא הסוסים וימצא שם אנשים רוכבים בגבורה רבה וגם פרדים ימצא שם וכל אלה הביאו ונתנו לך בסחורה :

פסוק טו
רוכליך. סחרו עמך
סחורת ידך. סחורת מקומך הובא מאיים רבים
השיבו אשכרך. ר"ל הביאו וחזרו והביאו לך לתשורה:

פסוק טז
ארם. אנשי ארם סחרו מעמך מרוב המלאכות היקרות הנעשים שמה
בנופך גו'. ר"ל במחיר נופך וארגמן וגו' אשר נתנו בסחורתיך כי בתמורת מעשה המלאכות היקרות הנעשים בך נתנו כל אלה:

פסוק יז
המה רוכליך. המה סחרו עמך וחוזר ומפרש שעם חטים הבאים ממנית שחטיה יפות ועם פנג וגו' נתנו סחורתך :

פסוק יח
ברוב מעשיך. ברוב המלאכות היקרות הנעשים בצור ממלאכה עשירה ממרבית הון
ביין חלבון. ר"ל במחיר יין הבא מחלבון והוא שם מקום בדמשק שיינה חשוב ובמחיר צמר לבן כי אלה נתנו תמורת מעשה המלאכות אשר סחרו ממך:

פסוק יט
מאוזל. ר"ל ההולך בתמידות ממקום למקום להסתחר
בעזבוניך נתנו. ר"ל גם הם היו בין סוחריך והביאו לך סחורה
ברזל עשות. ברזל טוב המצהיר וקדה וקנה כל אחד מהם היו בסחורתך כי גם באלה סחרת :

פסוק כ
בבגדי חופש. ר"ל בבגדים יקרים הראוים לבני אדם חפשים ובני חורין להציע בהם את המרכבה:

פסוק כא
סוחרי ידך. הם סוחרי מקומך וחוזר ומפרש שעם כרים וגו' בהם סחרו עמך כי במקומם היו מובחרים ושמנים:

פסוק כב
המה רוכליך. המה סחרו עמך וחוזר ומפרש שבראש כל בושם ר"ל בשמים הראשים והחשובים שבכולם ובכל אבן יקרה ופארות זהב בהם נתנו סוחרתך:

פסוק כג
רוכלי שבא. שהם רגילים ללכת לשבא לקחת סחורה
רוכלתך. כל אלה סחרו עמך:

פסוק כד
המה רוכליך. הם סחרו עמך בדברים הכלולים בכל מיני יופי וחוזר ומפרש שהם בכריכות בגדי תכלת ומעשה רקמה ובגנזי ברומים והם תיבות עשויות מעור לגנוז בהם דברים חמודים
בחבלים חבושים. התיבות ההם היו קשורים ומתוקנים בחבלים יפים ונאים
וארוזים. עדי זהב ומרגליות חרוזים בחוט לעדי הצואר
במרכולתך. ר"ל כל אלה היו בסחורתך עם כולם סחרת:

פסוק כה
אניות תרשיש. הספינות ההולכות על ים תרשיש היו השיירות שלך להביא סחורתך ר"ל רבות ספינות באו לך עם סחורה כשיירה של אנשים
ותמלאי. חזר לראשית הדברים שהמשילה לספינה חשובה ולכן אמר הנה מרוב הסחורה נעשית מלאה וכבדה מאד כשהיית בלב ימים:

פסוק כו
השטים אותך. מנהיגי הספינה המשיטים אותך ע"פ המים הם הביאו אותך במקום מים רבים מקום סכנה ורוח הקדים העזה שברוחות שבר אותך בלב ימים ומחמת מרבית המים וכובד משאה היה קשה להצילה:

פסוק כז
הונך. עשרך וסחורתך ומנהיגי הספינה ומחזיקי הבדק וסוחרי סחורתך ואנשי המלחמה שבך ועם כל קהלך אשר בתוכך מעם הארץ כולם יפלו בלב ימים ביום שיבוא מפלתך שישבור אותך רוח הקדים ר"ל ביום שיכבשה האויב ישלול כל שללה ויאבד כל זכר למו מבלי שארית:

פסוק כח
לקול. לשמיעת קול זעקת מנהיגי הספינה ירעשו מגרשי הערים הסמוכות אל מקום הספינה הנשברה :

פסוק כט
כל תופשי משוט. כל הרגילים לאחוז המשוטות והמלחים והחובלים ירדו מן האניות ויעמדו על הארץ כי יפחדו עוד ללכת בספינה שלא יקרה להם כמקרה הספינה ההיא והוא ענין מליצה:

פסוק ל
והשמיעי. ר"ל ישמיעו קינה עליך בקולם ויזעקו זעקת מרה
ויעלו עפר. כן היה מנהגם לעשות דרך צער ואבל
יתפלשו. יתגלגלו באפר וגם הוא מדרך צער ואבל :

פסוק לא
והקריחו. ימרטו עליך שערות ראשם וישאר המקום קרח
ובכו אליך. יבכו עליך במר נפש בעת יעשו מספד מר:

פסוק לב
ונשאו אליך. ירימו עליך קינה בקול נהי הנהוג אצלם ויקוננו עליך וכן יאמרו מי כצור וגו' ר"ל מי הוא העיר להיות חשובה כצור ומי כמוה שהיא דומה ונכרתת בתוך הים ואין מי להמשיל אליה לא לעת שלותה ולא לעת מפלתה:

פסוק לג
בצאת. עתה יפרש דבריו לומר הנה עודך בשלותך בצאת סחורתך מדרך הימים שישבת בהן השבעת עמים רבים במרבית הסחורות
ברוב. עם רוב עשרך וסוחרתך העשרת מלכי ארץ:

פסוק לד
עת נשברת. ועתה עת שהיא נשברת מסבת המים בעומק הים הנה סחורתך וכל קהליך איש לא נעדר כולם נפלו בתוכך:

פסוק לה
שממו עליך. יתמהו על מפלתך
שערו שער. יאחזם חיל ורתת כמרוח סערה כי יפחדו פן יקרה להם כמקרך ויהיו זעומי פנים כדרך המיצר שכועס בעצמו:

פסוק לו
סוחרים בעמים. הסוחרים שבין האומות השמיעו עליך קול שריקה הנעשה בקבוץ השפתים והדרך לעשותה כשרואין באבדן דבר חשוב
בלהות היית. תהיה מלא מבהלה
ואינך. לא תהיה עוד עד עולם לחזור לקדמותה: